ע"א 4948/13
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה משפטי זה, הן המערערת והן המשיבים ערערו על החלטתו של בית משפט קמא בעניין הפיצויים. המערערת טענה כנגד כל פיצוי שנפסק, ואילו המשיבים סברו כי מגיע להם פיצויי קיום ולא פיצויי הסתמכות. בית המשפט העליון דחה את ערעור המשיבים וקיבל את ערעור המערערת, לא מצא בסיס חוקי לפיצויי קיום וציין טעויות פרוצדורליות בשאלה אם הפיצוי שנפסק היה מוצדק. המערער הורשע במצג שווא רשלני, אך בית המשפט הגיע למסקנה שלא הייתה כוונת מרמה, שכן המערער עצמו האמין בשווי העסקה ואף השקיע את כספו. יתר על כן, המשיבים לא הוכיחו את נזקיהם, הדרושים לביסוס אחריות נזיקית. הם לא הצליחו להוכיח ירידת ערך של החלקות או ששילמו יותר משווי המגרשים בעת הרכישה. למרות שהמשיבים טענו לפיצוי לפי דיני החוזים, בית המשפט דחה זאת וציין את היעדר הפרת החוזה. ככלל, מאחר שלא הוכח נזק משמעותי, תשלומי ההשבה למשיבים בעת החזקת המגרשים הוגדרו כבלתי צודקים. לבסוף, הורה בית המשפט על הפחתה חלקית בשכר הטרחה שנפסק תחילה למשיבים, ומצא כי הראיות אינן מספיקות באשר לשכר הטרחה ששולם לכאורה למערערת.
חקיקה מקושרת
ע"א 4948/13 יעקב הרכבי נ' מיכאל אבני, עליון (15.3.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.