ת"א 25594-06-19

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת התובעים, שהם יזמים המתמחים בהקמת תחנות דלק, כנגד הנתבעים, יורשיו של אניס שחאדה ז"ל, שהיו בעלי הקרקע עליה ביקשו התובעים להקים תחנת דלק וחנות נוחות. התובעים טענו כי היה להם הסכם עם בנו של אניס, ופיק שחאדה, לפיתוח הקרקע, אך הנתבעים חלקו על כך. המחלוקת העיקרית הייתה האם לוופיק הייתה סמכות לחתום על ההסכם בשם אביו, כפי שטענו התובעים, או שמא חתם עליו ללא סמכות כזו, כפי שטענו הנתבעים. בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי ופיק החזיק בייפוי כוח מאביו, וטענתם כי עשה זאת אינה עקבית ולא קוהרנטית. בנוסף, טענת התובעים כי השקיעו מיליוני שקלים בפרויקט לא נתמכה בראיות. השופטת גם הצביעה על חוסר עקביות בגרסאות התובעים לאירועים סביב חתימת ההסכם ומתחה ביקורת על השיהוי בהגשת התביעה, שגרם לנזק ראייתי. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪ כל אחד עבור ופיק וסאלח שחאדה ו-25,000 ₪ עבור הנתבעים האחרים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 9.7.2023.