עמש"מ 51852-02-14

תקציר

המשיב, שר הבריאות, טוען כי ההחלטה להתלות את רישיונו של רופא השיניים של המערערת הייתה חוקית, סבירה ומידתית, והתבססה על שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. מטרת ההליך המשמעתי, מדגיש המשיב, היא לקבוע אמות מידה של התנהגות ואחריות לאנשי מקצוע רפואיים ולאכוף אותן, כדי להגן על רווחת המטופלים ולשמור על כבוד המקצוע ואמון הציבור בו. המשיב מציין כי הוועדה המשמשת כטריבונל מנהלי מצאה את המערער אשם בשני מקרים של רשלנות חמורה בביצוע טיפולי שיניים ובחמישה מקרים של התנהגות בלתי הולמת והפרות של חוק זכויות החולה, תוך הדגשת חומרת אי ניהול רשומה רפואית, תנאי יסודי למתן טיפול נאות. המשיב סבור כי התנהגותו של המערער משקפת באופן לקוי את כשירותו לעסוק ברפואת שיניים ופוגעת בתדמית המקצוע ובאמון הציבור, המהווה דפוס התנהגות חוזר ונשנה במשך ארבע שנים. בהדגישו את אופיו המנהלי של ההליך, טוען המשיב כי תפקידו של בית המשפט הוא לבחון את סבירות ההחלטה, תוך התערבות רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני, מה שאין כן כאן. זאת ועוד, המשיב מבחין בין המקרה הנוכחי לבין פסקי דין קודמים שצוטטו על ידי המערער בנוגע להליכים משמעתיים נגד רופאי שיניים אחרים, ורואה בו חריג בחומרתו בשל מספר העבירות וחומרתן, וחוסר החרטה של המערער. המשיב סבור כי אל לו לבית הדין להתערב בשיקול דעתה של הוועדה בנקיטת צעדים משמעתיים, מה גם שהוועדה מורכבת מעמיתים מקצועיים. ככלל, המבקשת המשיבה לדחות את הערעור.