ה"פ 18597-05-11

תקציר

המבקשים, הוריהם של הבעלים הרשומים והחוקיים של דירה משועבדת, עתרו לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכאות להעברת השעבוד על הדירה לידיהם, ובכך למעשה נכנסו לנעליו של הנושה המובטח – הבנק שהעמיד את הלוואת המשכנתא לבעלים. כן ביקשו המבקשים צו מניעה זמני להפסקת הליכי הפינוי עליהם הורה כונס נכסים שמונה להסדיר את חובות הבעלים. כונס הנכסים התנגד לבקשות וטען כי למבקשים, בהיותם ערבים שפירעו את חוב המשכנתא בשם הבעלים, אין זכות לשבש את הליכי ההוצאה לפועל שמטרתם לספק את חובותיהם האחרים של הבעלים לנושים הרגילים. בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני, והסכים עם כונס הנכסים כי המבקשים לא הצליחו לבסס זכות לעכב את מימוש הנכס לטובת הנושים האחרים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את היעדר הראיות התומכות בטענת המבקשים כי פרעו את חוב המשכנתא ואת אופייה ברגע האחרון של בקשתם, שהוגשה ימים ספורים לפני הפינוי המתוכנן. המבקשים לא קיבלו את צו המניעה הזמני ותחת זאת חויבו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. ההליך העיקרי בעניין פסק הדין ההצהרתי נקבע למועד מאוחר יותר.