רע"א 1214/24

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור, ודוחה את התביעה ללא צורך בתשובה. המבקשים ערערו על החלטה הנוגעת למחיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, בטענה שהיא חורגת מסמכות. עם זאת, בית המשפט קבע כי ערעור מסוג זה אינו מותר על פי צו בתי המשפט תשס"ט-2009, המציין כי המבקשים רשאים לערער רק על פסק הדין הסופי. בית המשפט הדגיש כי על הצדדים, ובפרט עורכי הדין, להקפיד על הגינות ומקצועיות, סטנדרט שהמבקשים לא עמדו בו בהתנהגותם ובהתבטאויותיהם כלפי בית המשפט. בנוסף, ערכאת הערעור נמנעת ככלל מלהתערב בהחלטות ביניים פרוצדורליות, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות. במקרה דנן, ההליך שנקט בית משפט קמא לבחינת סעדים זמניים נחשב תקין, שכן לא מצא כל טעות פרוצדורלית או סוגיות מהותיות המצדיקות התערבות. הערכתו המאוזנת של בית משפט קמא הגיעה למסקנה כי סיכויי קבלת התביעה אינם מאפילים על סיכויי דחייתה, מה גם שלא התקיימו התנאים לאכיפת ההסכם. חוסר תום הלב של המבקשים בהצגת התיק השפיע על דחיית הבקשה; הודגשו מצגים לא מדויקים לבית המשפט. יתר על כן, השיהוי הממושך בבקשת הסעד הזמני – למעלה משנה – ערער עוד יותר את עמדת המבקשים. פסק הדין גם סירב לבטל את הוצאות המשפט שנפסקו בהחלטת הסעד הזמני. בסופו של דבר, דחיית הערעור עומדת בעינה, ומשלא התבקשה תגובה, לא נמסרו הוצאות נוספות.