הפ"ב 47070-07-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **פסק דין – קוזניאץ נ' דוידיאן (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הפ"ב 47070-07-20)** **מבוא** התביעה בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עסקה בבקשה לביטול חלקי של פסק בוררות. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת (קוזניאץ) כנגד פסק הבוררות שניתן ביום 7.6.2020 על ידי הבורר עו"ד רוני גולן. בתחילה, עתרה המבקשת לביטול חלקי של פסק הבוררות בנוגע לשלושה עניינים, אך בהמשך צומצמה הבקשה לביטול חלקי של הקביעה בנוגע לסיום ההתחשבנות בין הצדדים. **רקע עובדתי והליכים קודמים** 1. **השותפות וסיום ההליכים בבית המשפט:** הצדדים ניהלו גן ילדים במתכונת של שותפות לא רשומה. סכסוך בין הצדדים הוביל להגשת תביעה לפירוק שותפות ותביעה שכנגד. ביום 8.2.2018, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. הסכם הפשרה כלל הוראות מפורטות בעניין פירוק השותפות וביצוע ההתחשבנות, ובפרט **סעיף ז'** שהתייחס לזכות בדיקה בחשבונות משותפים ואישיים החל מיום 1.1.2017, עם הרחבת הזכות לשנים קודמות בנסיבות מסוימות (העברה לחשבון פרטי מעל 50,000 ₪ בשנה). 2. **התמחרות ומינוי בורר:** בעקבות טענות לאי קיום הסדר הפשרה, הוגשה בקשה לביזיון בית משפט. במסגרת דיון נוסף, הוסכם על התמחרות, במסגרתה רכשה המבקשת את חלקה של המשיבה בשותפות. ביום 14.6.2018, במסגרת דיון נוסף בבקשה לביזיון בית משפט, הושגה הסכמה על מינוי הבורר, עו"ד רוני גולן, **כנאמן הצדדים וכבורר מוסכם מכריע וסופי ביניהם ביחס ליתרת ההתחשבנויות בין הצדדים**. נקבע במפורש בהחלטת המינוי כי אין בכך כדי לסיים את ההתחשבנות הקבועה בסעיף ז', **ככל שתעלה כזאת, תוצאת הבדיקה שתיעשה בחשבונות**. **טענות המבקשת לביטול פסק הבוררות** המבקשת עתרה לביטול חלקי של קביעת הבורר בנוגע לסיום ההתחשבנות, על בסיס מספר עילות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ("חוק הבוררות"): 1. **חריגה מסמכות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות):** לטענת המבקשת, הבורר חרג מסמכותו בכך שקבע את סיום ההתחשבנות, בעוד שהחלטת המינוי מנעה ממנו להכריע בעניין זה, אף אם תתבצע בדיקה. המבקשת טוענת כי הבורר "יצר לעצמו סמכות יש מאין" והתעלם מהחלטת המינוי. כמו כן, נטען כי לא ניתן לבצע התחשבנות על בסיס מסמכים מזויפים, ומשכך, יש לקיים בירור ממצה בבית המשפט. 2. **פגיעה בתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות):** נטען כי ההתחשבנות, שנעשתה על בסיס מסמכים מזויפים, בטלה מעיקרה ויוצרת מצב אבסורדי המכשיר מסמכים מזויפים. 3. **עילה לפיה בית משפט היה מבטל פסק דין סופי (סעיף 24(10) לחוק הבוררות):** טענה זו הועלתה רק במסגרת התשובה לתגובה, מבלי להניח תשתית עובדתית מספקת. **טענות המשיבה** המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות, שכן קביעת הבוררות נעשתה במסגרת סמכותו, וכי לא קיימת עילה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24 לחוק. **ניתוח בית המשפט והכרעה** בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות. 1. **עילת חריגה מסמכות (סעיף 24(3) לחוק הבוררות):** * **פרשנות החלטת המינוי:** בית המשפט קבע כי **החלטת המינוי מגלמת את הסכם הבוררות וגודרת את סמכותו**. נקבע כי הבורר מונה כבורר מוסכם "מכריע וסופי... ביחס ליתרת ההתחשבנויות", **בכפוף** לאמור בסעיף ז' לפסק הדין. סעיף ז' קבע כי זכות הבדיקה תורחב לשנה נוספת (2016) אם העברת כספים לחשבון פרטי בשנה הראשונה (2017) תעלה על 50,000 ₪. * **מסקנת הבורר וסמכותו:** הבורר קבע כי הסכומים שהועברו לחשבונה הפרטי של המשיבה **אינם עולים על 50,000 ₪**, ולכן **לא קמה זכות להרחבת הבדיקה לשנה נוספת**. כתוצאה מכך, הבורר הגיע למסקנה כי "ההתחשבנות בין הצדדים מסתיימת בפסק בורר זה". בית המשפט קבע כי בכך **פעל הבורר במסגרת הסמכות שהוקנתה לו**, וכי קביעתו כי פסק הבוררות מסיים את ההתחשבנות **מעוגנת בתוצאת בדיקת החשבונות**. * **התמודדות עם טענת הזיוף:** טענת המבקשת כי לא ניתן לבצע התחשבנות על בסיס מסמכים מזויפים נדחתה. בית המשפט הדגיש כי **הבורר לא הסתמך על מסמכים מזויפים, אלא על דפי בנק שהונפקו על ידי הבנק**. הבורר השווה את דפי הבנק שהומצאו על ידי המשיבה לדפי הבנק האותנטיים, ערך את ההתחשבנות על בסיס הנתונים האותנטיים, והגיע למסקנותיו. **הבסיס העובדתי לקביעת הזיוף נועד לחשוף את המצב האמיתי, ולא להוות בסיס לקביעות ההתחשבנות**. * **השתק:** בית המשפט אף קבע כי המבקשת לא העלתה טענת חוסר סמכות בזמן אמת, ולכן מושתקת מלטעון זאת בדיעבד. 2. **עילת תקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות):** * לאור דחיית טענת חריגת הסמכות, גם טענה זו נדחתה. בית המשפט הדגיש כי עילת תקנת הציבור מפורשת בצמצום, וכי במקרה זה, ההתחשבנות מבוססת על דפי בנק אותנטיים, ולא על מסמכים מזויפים. יתרה מכך, פסק הבוררות כלל קביעות **נוקבות כנגד המשיבה** בגין הגשת מסמכים מזויפים, מה שמחזק את ההיפך מטענה של פגיעה בתקנת הציבור. 3. **עילת ביטול על פי סעיף 24(10) לחוק הבוררות:** * טענה זו הועלתה מאוחר, ללא תשתית עובדתית מספקת, ולכן נדחתה. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **פרשנות הסכם בוררות:** פסק הדין מדגים את החשיבות של פרשנות מדויקת של החלטת מינוי הבורר (שהיא למעשה הסכם הבוררות). בית המשפט הדגיש כי כאשר נקבע כי הבורר מכריע "ביחס ליתרת ההתחשבנויות", אך **בכפוף** לתנאים מסוימים (כפי שנקבע בסעיף ז'), הדבר מגדיר את גבולות סמכותו. סיום ההתחשבנות על ידי הבורר נבע מאי-התקיימות התנאי להרחבת הסמכות. * **חוסר סמכות כעילת ביטול:** הדגש הושם על כך שעילת חריגה מסמכות (סעיף 24(3)) נבחנת על פי הגדרת הסמכות שנקבעה בהסכם הבוררות (החלטת המינוי). קביעת הבורר כי ההתחשבנות מסתיימת, כאשר זו נובעת מההוראות שניתנו לו, אינה מהווה חריגה מסמכות. * **שימוש בראיות מזויפות לעומת הסתמכות על ראיות אותנטיות:** פסק הדין מבהיר באופן ברור כי **הגשת מסמכים מזויפים על ידי אחד הצדדים אינה אוטומטית מבטלת את סמכות הבורר להכריע, ואינה מבססת עילת ביטול**. החשיבות היא **על מה התבסס הבורר בפועל**. במקרה זה, הבורר השתמש במסמכים שהוצאו על ידי הבנק (המסמכים האותנטיים) כדי לקבוע את העובדות, בעוד שהמסמכים המזויפים נועדו להמחיש את ניסיון ההסתרה של המשיבה. * **עילות ביטול ספציפיות (תקנת הציבור, פסק דין סופי):** פסק הדין מדגיש את הפרשנות המצמצמת של עילת תקנת הציבור (סעיף 24(9)) ואת הדרישה לתשתית ראייתית מוצקה לעילת הביטול המבוססת על כך שבית משפט היה מבטל פסק דין סופי (סעיף 24(10)). * **השתק פלפי (Preclusion) בהליכי בוררות:** החלת עקרון ההשתק, לפיו צד שלא מעלה טענה (כמו חוסר סמכות) בזמן אמת, מושתק מלטעון לה בדיעבד לאחר קבלת פסק הבוררות. * **סיום התחשבנות כקביעה עובדתית-משפטית:** קביעתו של הבורר לגבי סיום ההתחשבנות לא נתפסה כחריגה מסמכות, אלא כתוצאה של בדיקה עובדתית (האם סכום ההעברות עולה על 50,000 ₪) ופרשנות של ההסכם (סעיף ז'), המעוגנת בסמכותו כבורר מכריע. **מסקנה** בית המשפט אישר את פסק הבוררות ודחה את הבקשה לביטול חלקי. נימוקי בית המשפט מצביעים על כך שהבורר פעל במסגרת סמכותו, ביסס את החלטותיו על ראיות אותנטיות, והתמודד כראוי עם טענות הצדדים, לרבות טענות בנוגע לזיוף מסמכים. הדבר מדגים את עקרון כיבוד החלטות בורר, כאשר אלו ניתנות במסגרת הסמכות ובהליך תקין.