ת"א 43432-04-14

תקציר

הנתבע נתבע בגין לשון הרע בגין שני פרסומים: מכתב לשופט ומייל לגיסיו. התביעה בעניין המכתב לשופט נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי החסינות מפני העמדה לדין הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע חלה במקרה זה. הסעיף מעניק הגנה מוחלטת לדברים שנאמרו במהלך דיונים משפטיים, והמכתב המדובר הוגש כבקשה בתיק המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. הנתבע, אף שלא היה זר להליך, נחשב לפחות לבעל דין או בא כוחה של בתו, הזכאי להגנה כזו. באשר למייל ששלח לגיסיו, קבע בית המשפט כי הפרסומים מהווים לשון הרע, שכן הם עלולים להשפיל את התובע ולהפוך אותו למטרה לשנאה. כעסו של הנאשם והסכסוך המשפחתי לא הצדיקו את השפה הקשה בה ננקט. המייל האשים את התובע בהיותו חולה נפש, זקוק לאשפוז ומעורב בשוחד. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 10,000 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה לאחר התחשבות בנסיבות הפרסומים, אופי הפגיעה ויכולותיו הכספיות המוגבלות של הנתבע. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.2.17.