ע"א 5489/18

תקציר

בקשת המשיב מבקשת לחייב את המערערת, חברה זרה, להעמיד ערבות בסך 1,500,000 ₪ לכיסוי הוצאות המשיב בהליך. בקשה זו באה בעקבות החלטת המזכיר הראשי להעמיד את הערבות להוצאות אלה על 40,000 ₪. מטרתו של פיקדון איגרות חוב היא אך ורק להבטחת הוצאות המשיב בקשר עם הערעור עצמו; זה לא מנגנון לגביית חובות אחרים. לאחר ששקל את מהות ההליך, היקפם והיעדר הוצאות כלשהן שנפסקו על ידי בית משפט קמא, מוצא בית המשפט כי אין לחייב את המערערת לחרוג מהסכום שכבר הובטח, העולה בקנה אחד עם סכומי הערבות הסטנדרטיים שנקבעו על ידי בית המשפט במקרים דומים. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אינן חלות על מקרה זה. התקנה המתאימה להבטחת הוצאות המשיב בערעור היא תקנה 427, אשר תוכננה במיוחד למטרה זו. על סמך שיקולים אלה, הבקשה נדחית, וכל צד יישא בעלויות שלו הקשורות לבקשה זו. פסק דין זה ניתן ביום 8.11.2018.