ע"א 383/96

תקציר

ערעור זה מערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב שאישרה באופן חלקי את תוקפה של פוליסת ביטוח. הפוליסה המדוברת הונפקה על ידי חברת הביטוח המערערת למשיב, פולק, אשר לא גילה כי אירוע מבוטח התרחש עוד בטרם התקבלה הפוליסה על ידי המערערת. הערכאה הנמוכה יותר קבעה, כי בעוד שהמערערת תהיה פטורה מאחריות רק אם הייתה כוונת מרמה מצד פולק, שלא הוכחה, עדיין מוטלת על חברת הביטוח החובה לפצות את פולק בגין הנזק, אם כי בשיעור מופחת. המערערת טענה כי הפוליסה בטלה לפי סעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי חוזה ביטוח המכסה אירוע שכבר התרחש אינו תקף. בית המשפט הסכים עם המערערת, וקבע כי ידיעתו של סוכן הביטוח על האירוע אינה מיוחסת למערערת, וכי דברי המבוא לפוליסה, בהם נקבע כי ההצעה מותנית באישור המערערת, אינם מפלים ולפיכך תקפים. כתוצאה מכך התקבל הערעור, בוטלה החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והודעת הצד השלישי ששלח פולק למערערת נדחתה. כמו כן חויב פולק בהוצאות המשפט של המערער.