עב"ל 375/99

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על פסק דין שדחה את תביעתו של עולה לקצבת זקנה. המערער, שהיגר לארה"ב בשנת 1978, טען כי על המוסד לביטוח לאומי להפעיל את שיקול דעתו לשלם לו את הקצבה לפי סעיף 324 לחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, בית המשפט הסכים עם המכון כי החוק הוא טריטוריאלי ומבוסס על תושבות, ומאחר שהמערער אינו מתגורר עוד בישראל, הוא אינו זכאי לפנסיה. המערער עזב את ישראל לצמיתות ואינו נחשב "מבוטח" על פי החוק. יתר על כן, תשלום דמי הביטוח בישראל לא נועד לממן את צרכיהם של תושבי מדינות אחרות; כל מדינה אחראית לתושביה. בית המשפט אמנם הכיר בתרומתה של המערערת לביטוח הלאומי, אך הדגיש כי הביטוח הסוציאלי מבוסס על עזרה הדדית בין מבוטחים באותה חברה. לפיכך, עמידת המכון בדרישות התושבות מבטיחה שוויון ומוצדקת, בשל ההשלכות הכספיות של תשלום פנסיה לתושבים לשעבר. פסק דין זה מתיישב גם עם החלטת בג"ץ חלמיש, שהמליץ להאריך את תקופת הזכאות לתושבי חוץ אך לא הבטיח זכאות אישית. אם לא יתוקן החוק כך שיכלול גם תושבים לשעבר, יש לעמוד בתנאים הקיימים, ומשהמערער אינו מקיים אותם, ערעורו נדחה.