ע"א 3576/92

תקציר

הערעור מתייחס לסמכותו של מנהל מס ערך מוסף להוציא שומה לפי מיטב שיקול דעתו לפי סעיף 77(א) לחוק מס ערך מוסף, מקום בו החייב במס סטה מהוראות הדין בדבר ניהול פנקסי חשבונות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורן של שתי חברות שסיפקו פועלי בניין, על החלטת מנהל מע"מ לפסול את ספריהן ולהוציא שומה חדשה, וביטל את הקנס שהוטל עליהן. בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי סמכותו של המנהל קמה כאשר הנישום אינו תומך בדו"ח במסמכים ובפנקסי חשבונות כפי שנקבע בחוק, וכך גם כאן. בית המשפט דחה את הטענה כי רק חריגה מהותית מהוראות הניהול מזכה את המנהל בהוצאת שומה, שכן החוק אינו קובע זאת. בית המשפט הורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע אם חשבוניות המס אמיתיות, וקבע כי המשיבים יישאו בהוצאות המדינה. השופט לוין חלק על כך, וטען כי סמכותו של המנהל להוציא שומה לפי מיטב שיקול הדעת תלויה בסטייה מהותית מהוראות הניהול, מה שאין כן כאן. לדבריו, שאלת תקינות הנהלת החשבונות משפיעה על נטל ההוכחה, ובמקרה זה על המנהל מוטל הנטל להראות כי החשבוניות פיקטיביות.