ת"פ 50871-01-17

תקציר

מוחמד עווידה הורשע בגניבת רכב על סמך הודאתו והעובדות שהוצגו בכתב האישום המתוקן. נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו כעבודות שירות ו-8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לצד קנס של 5,000 שקל. העבירות בוצעו במשותף עם תכנון מוקדם, ותפקידו של עווידה היה לשבת ברכב נפרד שהוביל את הרכב הגנוב לפניו. למרות שהייתה לו הזדמנות לסגת, הוא המשיך בפשע. נסיבות העבירה היו מחמירות, שכן מדובר בעבירה מתוכננת הגורמת נזק ישיר ועקיף לקורבנות ומהווה "מכת מדינה" משמעותית. עם זאת, היו גם כמה גורמים מקלים. עווידה היה עבריין צעיר בפעם הראשונה עם משפחה תומכת, שהביע חרטה על מעשיו. לא היה לו עבר פלילי, וסיכוייו להשתקם ותעסוקה עתידית היו טובים. בהתחשב במכלול הנסיבות, החליט השופט שלא להרשעה מלאה, למרות הכלל, שכן העבירה לא הצדיקה זאת, והיה סיכוי סביר לשיקומו של עווידה. גזר הדין נועד לאזן בין הרתעה לשיקום תוך התחשבות בנסיבות הפרטניות של המקרה.