מ"ת 48399/10

תקציר

לאחר שבחן את חומר הראיות שהוצג בתיק החקירה, מצא השופט ראיות מספיקות המצביעות על אשמתו של המשיב בדבר האישומים שבכתב האישום. הראיות כוללות תפיסת סכין בזירת העבירה, עליה נמצאה טביעת אצבעו של המשיב, וכן אישור מנהל הדואר כי הסכין אינה שייכת לו או לסניף הדואר. בנוסף, המשיב מסר הצהרות מפלילות לכאורה למודיע בעת מעצרו, מהן משתמע מעורבותו בשוד ובאירועי שוד נוספים שלא פורטו. השופט הכיר בקיומם של כמה ספקות שהועלו מראיות מסוימות, כגון טענת המשיב על שלושה מעשי שוד שלא גובו בחקירות כלשהן, אך בסופו של דבר סבר כי הם גוברים על ראיות אחרות. באופן ספציפי, עדים זיהו את המשיב כמי שנכח בזירת הפשע. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו להעריך את מהימנות הראיות או לבחון את אמיתות העדויות, אלא לקבוע אם קיימות ראיות מספיקות לכאורה. השופט הגיע למסקנה כי ראיות כאלה קיימות במקרה זה וכי אין בהן פסול. העבירות המיוחסות למשיב, לרבות שוד, תקיפה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק, מצביעות על מידה משמעותית של מסוכנות. לפיכך, מעצרו של המשיב עד תום ההליכים מוצדק לפי חוק המעצרים. עם זאת, נוכח היעדר הרשעות קודמות והעובדה שלא נראה כי המשיב נקט אורח חיים עברייני, בחן השופט את האפשרות של חלופת מעצר. השופט הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב, להתייחס למסוכנותו ולהציע תנאי פיקוח להסדר מעצר חלופי. השופטת ציינה כי החלופה צריכה להיות כרוכה בהרחקת המשיב מזירת הפשע והציבה דרישות מסוימות בנוגע לשימוש בשירותי תקשורת בכתובת החלופית המוצעת. המשיב יעוכב בכתובת בפיקוח אחותו וגיסו, הנמצאת במרחק של למעלה מ-30 ק"מ מיישוב פרדיס, ומגובה בפיקוח אלקטרוני. שירות המבחן התבקש לבחון את החלופה המוצעת ולתת את חוות דעתו. השופט הדגיש כי עמדת בית המשפט אינה סופית וקבע דיון המשך ל-11 במאי 2010, שם יוצג תסקיר שירות המבחן. עד אז יישאר המשיב במעצר. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 16.4.2010.