פש"ר 395/02

תקציר

אדם הגיש לבית המשפט בקשה להכריז עליו כפושט רגל בשל חובות עצומים בסך של למעלה מ-5 מיליון שקל. הבקשה נדחתה בתחילה, אך לאחר הליך ערעור ממושך המליץ בית המשפט העליון לשקול מחדש את הנושא. התיק נגרר במשך שנים רבות, במהלכן הוטל על נכסי החייב צו כינוס נכסים, והוא שילם תשלומים חודשיים בגין חובותיו. החייב, כיום קשיש וחי על פנסיה, ביקש מבית המשפט להכריז עליו כפושט רגל ולפטרו לאלתר. בעוד שה-CANR לא התנגד, חלק מהנושים התנגדו. סוגיות המחלוקת העיקריות היו האם החייב פעל בתום לב ומצב נכסיו, כאשר הנושים טענו כי היו לו נכסים נוספים שלא הוצהרו. בית המשפט בחן את הנסיבות שהובילו לחובות ואת התנהלותו של החייב במהלך ההליך, ומצא כי הוא לא פעל בחוסר תום לב ושיתף פעולה באופן מלא עם ה-CANR. השופט ציין את גילו המתקדם של החייב, את משך ההליכים ואת העובדה שהחייב כבר שילם תשלומים חודשיים בגין חובו. עם זאת, מאחר שהיו חשדות לגבי נכסים לא מוצהרים, הורה בית המשפט על חקירה יסודית בטרם ייעתר לבקשת החייב לסילוק מיידי. פסק הדין הכריז על החייב כפושט רגל, המשיך בתשלומים החודשיים ומינה נאמן שינהל את נכסיו עד לסיום החקירה. לסיכום, לאחר הליך משפטי ארוך ומורכב, הכריז בית המשפט על החייב כפושט רגל, אך הורה על חקירה נוספת בענייניו הכספיים בטרם יינתן לו הפטר.