תו"ב 2952-07-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על נאשם שהורשע בעבירה על חוקי התכנון והבנייה, ובפרט באי ציות לצו שיפוטי ובשימוש בלתי מורשה ברכוש. השופט משרטט את כוונת המחוקק מאחורי העונשים בעבירות בנייה, תוך הדגשת הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה. במקרה זה, מדובר בעבירות בהיקף גדול של בנייה בלתי מורשית ואי ציות לצו שיפוטי, שנמשך שנים רבות. השופט בוחן את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, לרבות היעדר נזק קונקרטי, המניע מאחורי העבירה ומצבו הכלכלי של הנאשם. הם מביאים בחשבון גם את מדיניות הענישה במקרים דומים, תוך התייחסות למספר תקדימים. על בסיס עקרונות ההלימות, השופט קובע את טווח הענישה המתאים לעבירות. על עבירת אי ציות קבעו על 30-70 אלף שקל, ועל שימוש בלתי מורשה זה 110-240 אלף שקל. במסגרת זו גזר השופט על הנאשם קנס כולל של 180 אלף שקל, שיחולק בתשלומים חודשיים, עם אפשרות למאסר בגין אי תשלום. בנוסף, הנאשם נדרש להתאים או להרוס את הבנייה הבלתי חוקית, לחתום על התחייבות שלא לבצע עבירות נוספות, ולשאת בתוצאות אפשריות אם יופרו הצווים. השופט גם מבהיר את השפעתה של תוכנית שהוגשה לאחרונה ושינתה את ייעוד הקרקע ואת יכולתו של הנתבע לקבל היתר בנייה. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.