עמ"ה 659/02

תקציר

מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט ישראלי בנוגע לשני ערעורים על שומות מס הכנסה שהוציאה רשות המסים לשני מערערים: האחד לשנת 1998 והשני לשנים 1997–1999. השומות היו קשורות להכנסות לא מדווחות מכמה פרויקטים של בנייה. המערערים העלו שורה של טענות, לרבות טענות מקדמיות בדבר התיישנות השומות ופגיעה בזכות הטיעון שלהם, וכן טענות כנגד גוף השומות עצמן. האחרון התייחס למספר פרויקטים והתמקד במועדי סיום פרויקטים, הפרשות להשלמת עבודות, הכנסות משכירות והפרשות לירידת ערך קרקע. בית המשפט דחה את שתי הטענות המקדמיות, בקובעו כי השומות הוצאו במגבלות הזמן הקבועות בחוק וכי ניתנה למערערים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. באשר לטענות נגד גוף השומה, בית המשפט אישר במידה רבה את עמדות רשות המסים. בית המשפט קיבל את טענות המשיב בדבר מועדי השלמת הפרויקטים, הוראות להשלמת העבודות והכנסות מדמי שכירות, והורה למערערים לשאת בהוצאות הערעורים. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את עמדת המערערים בעניין ירידת ערך הקרקע, בקובעו כי על המשיב לשקול את האפשרות של כפל מס בגין הכנסות מדמי שכירות. כן נדרשה המשיבה לתקן את השומה של אחד המערערים בדבר מכירת דירה, כפי שהסכימה לעשות כן במהלך הליכי הערעור.