ע"א 723/80

תקציר

בית המשפט העליון עסק בסכסוך ביטוחי מורכב בו היה מעורב משיב, סוחר מוצרי חשמל, אשר תבע את המערער, מבטחת, על כך שלא שילם פיצויים לאחר שרכבו ותכולתו נגנבו. למרות שהיו ברשותו שתי פוליסות ביטוח – פוליסת רכב ופוליסת סחורה במעבר – מצא בית המשפט כי המשיב סיפק תשובות כוזבות או חלקיות בהצעות הביטוח שלו. באופן ספציפי, הוא נמנע מלגלות גניבות קודמות, שהיו עובדות מהותיות, ובכך הטעה את המבטחת. בית המשפט הדגיש כי המבטח יכול לבטל פוליסה אם מבוטח לא גילה עובדה מהותית, בהתחשב במה שמבטח סביר היה עושה אילו נודע לו על כך במלואו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי המשיב לא החזיר את הפוליסה לתיקונים לאחר קבלתה, למרות אי התאמות שטען מאוחר יותר. למרות שהמשיבה התקשרה עם פקיד ביטוח בנוגע לאי דיוקים אלה, הפקיד לא היה מוסמך להבטיח תיקונים בשם החברה. בית המשפט התייחס גם לאופיים השזור של ביטוח הרכב והטובין והציע כי מדובר בעסקאות תלויות זו בזו. בית המשפט הגיע למסקנה כי המבטחת הייתה מוצדקת בדחיית התביעה על סמך הצהרות כוזבות ותנאי פוליסה שלא התקיימו, כגון היעדר מערכת אזעקה המחוברת לחלונות הרכב. הערעור התקבל, תוך שבית המשפט פוסק לטובת המבטחת ומחייב את המשיב לכסות את הוצאותיה המשפטיות של המערערת.