ת"א 9977-08-09

תקציר

בפסק דין זה נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן בתביעה שהגיש מושב המשיב. התיק נסוב סביב חוזה למכירת זכויות עתידיות במקרקעין, אשר הותנה בעמידה בתנאי השעיה מסוימים עד ליום 1.1.2003. בעקבות ביטול החלטת מינהל מקרקעין רלוונטית, הודיעו המבקשים למושב כי החוזה בטל ודרשו את השבת המקדמה. המושב סירב, בטענה שמדובר בהפרת חוזה, וביקש לתבוע את הפיצוי המוסכם בסך 2 מיליון דולר. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הודעת המבקשים על ביטול החוזה אינה מהווה הפרה יסודית, שכן תנאי ההשעיה של החוזה לא התקיימו והמבקשים זכאים להחזר תשלום המקדמה. בית המשפט מקבל את טענת המבקשים כי השעבוד על זכויות ההסדר, שנועד לשמש מקור פירעון, אינו תקף שכן הוא נעדר אישור מבעל הקרקע. מתוך הכרה בכך שתביעת המושב לפיצוי המוסכם תיכשל אם טענותיהם העובדתיות של המבקשים נכונות, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים למתן רשות להתגונן ומאפשר להם להציג את הגנתם, על סמך תצהירו של מקס איטח. פסק הדין מאפשר החלפת תצהירי גילוי בתוך 30 יום ולא קובע פסיקת הוצאות.