עב"ל 21494-06-14

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי ולדחות את הערעור נגדו. זאת בשל הקביעה כי המוסד לביטוח לאומי מגלם את הביטוח הלאומי, המתפקד כסוג של סולידריות בין תושבי המדינה, כלומר אין קשר ישיר בין דמי הביטוח לבין זכויות המבוטח על פי החוק. מטרת המכון היא להעניק לתושבים זכויות סוציאליות, ששיעורן אינו צמוד בהכרח לדמי הביטוח שמשלמים הדיירים. הערעור, שביקש לפרש את סעיף 351(ד) לחוק הביטוח הלאומי כמעניק פטור למערער – נכה שבחר לקבל קצבה לפי חוק הנכות – לא שכנע את בית המשפט. בית המשפט אישר את פסקי הדין הקודמים, אשר קבעו כי המונח "לתשלום" בסעיף מתייחס לגמלאות המשתלמות, ומאחר שקצבת הנכות של המערער הוונה ולא שולמה לו, הוא לא עמד בתנאים לפטור מדמי ביטוח. השופטים התייחסו גם לסעיפים אחרים בחוק הביטוח הלאומי, מהם עולה כי הפטורים נועדו להיטיב עם קבוצות מסוימות, ואינם פטורים מהותיים כפי שנטען על ידי המערער. מאחר שנסיבות המערער אינן מקיימות את תנאי הפטור הקבועים בחוק, לא ראו השופטים טעם לשנות את הפרשנות ההלכתית הקודמת, ועל כן נדחה הערעור.