ב"ל 25523-12-22
פסק-דין עבודה אזורי אילת
תקציר
ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בפסק הדין הניתן בתביעה בגין נפגעי עבודה על בסיס כלל המיקרוטראומה. **I. דחיית התביעה למחלת מקצוע** * **עיקרון משפטי:** תובע חייב לציין בבירור את הבסיס לתביעתו בכתבי הטענות הראשוניים שלו. אם לא נטען תביעה, לא ניתן להמשיך בה. * **בקשה:** התובע טען בתחילה טענה נגד החלטה בנוגע לפגיעה בעמוד השדרה המותני, והזכיר הן מחלת מקצוע והן מיקרוטראומה. עם זאת, כתב התביעה עצמו לא ציין מחלת מקצוע מסוימת. בהגשות הבאות הבהיר התובע כי התביעה מבוססת אך ורק על תיאוריית המיקרוטראומה. * **החלטה:** בית המשפט דחה את התביעה להכרה בפגיעה כמחלת מקצוע מכיוון שהיא לא נטענה במפורש בכתב התביעה הראשוני וננטשה במפורש בהגשות מאוחרות יותר לטובת תיאוריית המיקרוטראומה. **השני. דחיית טענת המיקרוטראומה** * **העיקרון המשפטי (מיקרוטראומה):** כלל המיקרוטראומה מבוסס על נזק הנובע מהצטברות של פגיעות זעירות ובלתי הפיכות. כדי לבסס תביעה לפי כלל זה, על המבוטח להוכיח: * תנועות חוזרות, זהות או דומות באופיין. * תנועות אלו פועלות באופן עקבי על חלק מוגדר של הגוף. * המשכיות בביצוע תנועות אלו לאורך תקופה משמעותית בשגרת העבודה. * תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה, אך יש לחזור עליהן בתדירות מספקת כדי לגרום לנזק מצטבר. * פעולות בודדות, גם אם הן חוזרות על עצמן, חייבות להתבצע ברצף על פני תקופות משמעותיות, ולא רק להצטבר ממקרים קצרים במהלך יום העבודה. * **חידוש/הבהרה משפטית:** בית המשפט חזר והדגיש כי: * עבודה פיזית או מאומצת לבדה אינה מהווה מיקרוטראומה; זה דורש סדרה של מיקרו-פציעות מוגדרות וחוזרות על עצמן. * עבודה בתנוחה קבועה או סטטית (עמידה, ישיבה, התכופפות, הישענות) אינה מבססת בסיס למיקרוטראומה. תנוחות כאלה אינן נחשבות ל"תנועות "לצורך כלל זה. * האופי הספציפי של מקצוע אינו אומר באופן אוטומטי שלכל האנשים במקצוע זה יהיה בסיס עובדתי לתביעת מיקרוטראומה עבור איבר גוף מסוים. יש להעריך כל מקרה לגופו. * **בקשה לעניינו של התובע:** * **ספציפיות לא מספקת:** התובע תיאר פעולות כמו כיפוף, פיתול ויישור. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולות אלה, כפי שתוארו, לא ביססו תשתית ראייתית לכלל המיקרוטראומה מכיוון שהתובע לא הצליח להוכיח כי הן חזרתיות, זהות או דומות באופיין, שבוצעו על פני תקופה ארוכה ומוגדרת, וכי הן גרמו לפגיעה הנטענת. * **יציבה סטטית לעומת תנועה:** בית המשפט הבחין בין עבודתו של התובע הכוללת תנוחות סטטיות לבין התנועות החוזרות הנדרשות לכלל המיקרוטראומה. כיפוף ופיתול בישיבה או בעמידה נחשבו לתנוחות סטטיות, לא לתנועות מתאימות. * **היעדר הוכחה לחזרתיות והמשכיות:** למרות טענות התובע בדבר "אלפי פעולות סיבוב מאומצות" וכיפופים חוזרים ונשנים, בית המשפט מצא כי הראיות (יומני עבודה, סרטונים, עדויות) לא הוכיחו כראוי את התדירות, ההמשכיות והאחידות הנדרשות של התנועות. יומני העבודה נמצאו מגוונים מדי וחסרי פרטים, והסרטונים לא הראו באופן עקבי את הפעולות הספציפיות והחוזרות על עצמן הנטענות. * **בעיות מהימנות:** גרסותיו הלא עקביות של התובע לגבי מספר הלקוחות והטיפולים, וה"האדרת" לכאורה של תנועות סיבוב וכיפוף, פגעו באמינות עדותו ומנעו קביעת מסקנות עובדתיות התומכות בטענת המיקרוטראומה. * **אופי העבודה המגוון:** עבודתו של התובע כרופא שיניים נמצאה מגוונת ודינמית, עם טיפולים שונים הדורשים פעולות, משכי זמן ותדירות שונים. שונות מובנית זו הקשתה על בידוד התנועות הספציפיות והחוזרות על עצמן החיוניות לתביעת מיקרוטראומה. * **הסתמכות מיותרת על פעולות שהטיל התובע על עצמו:** בית המשפט ציין כי חלק מפעולות התובע (למשל, אי שימוש מלא בעוזר או במגש נייד) נראו ככפייה עצמית, ולא צרכים אינהרנטיים של העבודה שיובילו באופן עקבי למאמץ חוזר ונשנה. * **החלטה:** בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח קיומה של תשתית עובדתית מתאימה העומדת בדרישות כלל המיקרוטראומה, ולכן דחה את התביעה. בית המשפט הדגיש כי אפילו עבודה פיזית מאומצת או תנוחות סטטיות אינן עומדות בדרישות כלל זה. **השלישי. חוק ההתיישנות** * **עיקרון משפטי:** תקנות הביטוח הלאומי קובעות פעמים רבות מועדים ספציפיים להגשת תביעות כנגד החלטות המוסד. במקרה זה, התקנה המצוטטת קבעה תקופה של 12 חודשים ממועד ההודעה על ההחלטה. * **בקשה:** מכתב הדחייה היה מיום 6.2.2022, והתביעה הוגשה לבית המשפט ביום 12.12.2022. ציר זמן זה נפל בתוך התקופה שנקבעה של 12 חודשים. * **החלטה:** תביעת הנתבע לפיטורים בשל חוק ההתיישנות נדחתה, שכן התובע פעל במסגרת הזמן הקבועה בחוק. **חדשנות משפטית כוללת/דגש:** פסק הדין חוזר ומבהיר את הדרישות הראיייתיות המחמירות להוכחת תביעה לפי כלל המיקרוטראומה. הוא מדגיש שעבודה מאומצת בלבד, תנוחות סטטיות או תיאורים כלליים של כיפוף ופיתול אינם מספיקים. הניתוח המפורט של ראיות התובע על ידי בית המשפט מדגיש את הצורך בהוכחה מדויקת של תנועות חוזרות, זהות או דומות שבוצעו ברציפות לאורך תקופות משמעותיות כדי לבסס נזק מצטבר. פסק הדין משמש תזכורת משמעותית לספציפיות הנדרשת להוכחת קשר סיבתי בין תביעות עבודה לפגיעה על פי דוקטרינה משפטית זו.
ב"ל 25523-12-22 אלמוג שרעבי נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (24.8.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.