ע"פ 25732-10-09

תקציר

הערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של המערער נדחה. המערער הורשע בזיוף, גניבה בידי מורשה ומרמה. ההיסטוריה הפרוצדורלית של התיק הייתה כרוכה בתהליך ממושך, תוך עיכובים מרובים שיוחסו למערער, החל מהתלונה הראשונה במשטרה בשנת 1999 ועד להכרעת הדין בשנת 2009. בית משפט קמא בחן ביסודיות את חומר הראיות ומצא כי גרסתו של המערער אינה אמינה, ותחת זאת קיבל את עדויות המתלוננים. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא, תוך שהיא מצטטת את הכלל של אי התערבות בקביעות עובדתיות ובהערכות מהימנות של בית משפט קמא, אשר נהנו מהתרשמות ישירה של עדים. זאת ועוד, נדחתה טענת המערער כי בהכרעת הדין לא הוזכרו עדויותיהם של שני מומחי הגנה, שכן בית משפט קמא אכן התייחס לעדים אלה. בית המשפט אף שקל ודחה את טענת המערער לזיכוי על יסוד עקרון "ההגנה מפני הצדק" בשל השיהוי בהליכים, וייחס את הסחבת להתנהלותו של המערער עצמו. באשר לגזר הדין, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, שכללה שישה חודשי מאסר בפועל, הניתנים להחלפה בעבודות שירות, וקנס של 50,000 ₪. חומרת העבירות, הרשעתו הקודמת של המערער בעבירות דומות וההליך המשפטי הממושך נשקלו כולם. המערער צפוי להתייצב לעבודות שירות ביום 9.5.2010.