בר"ע 2176/07

תקציר

המשיב טען, כי למנהל ההוצאה לפועל אין סמכות להורות על הרמת המסך במקרה זה, שכן אין מדובר במקרה חריג בו הוצגו ראיות לזהות מוחלטת בין הצדדים. המשיב טען כי מר אברמוביץ היה רק עובד, הציוד נרכש כדין, והשימוש בשם "מכונית 2000" אינו עילה להרמת הרעלה. כמו כן, השקעותיו של המשיב נעשו באמצעות הון עצמי ואשראי מבנק, ולא הוצגו ראיות להברחת נכסים או זהותם. המערערת, לעומת זאת, טענה כי התשתית העובדתית המפורטת הנדרשת להרמת המסך ניתנה וכי לראש ההוצאה לפועל סמכות לקבל החלטה כזו. עם זאת, בית המשפט הסכים עם המשיב כי אין מדובר במקרה קלאסי להרמת מסך, שכן אין ראיות להברחת נכסים או העתקת פעילות. תחת זאת, נראה היה כי מדובר בניסיון של המשיב להקים פעילות עסקית דומה, שנכשל. בית המשפט הדגיש את סמכותו המצומצמת של ראש לשכת ההוצאה לפועל כגוף מינהלי ומצא כי המערער לא הציג תשתית ראייתית מפורטת ומבוססת להרמת מסך. לפיכך, הערעור נדחה. המערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, אשר נקבעו על סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.