ת"א 43873-01-21

תקציר

התובעים, בעלי מגרש בחדרה, תבעו את העירייה על דמי שימוש לאחר שהשתמשה בקרקע להקמת מאגר מים ללא רשותם. העירייה הודתה בטעותה אך טענה כי קיימת דחיפות להקים את המאגר כדי למנוע הצפות באזור. התובעים ביססו את תביעתם על חוק העשרה, שאינו דורש הוכחת נזק אלא רק מכמת את התעשרותו של הנתבע. בית המשפט הסכים כי התובעים זכאים לדמי שימוש, שיחושבו על בסיס התועלת שהפיקה העירייה מהשימוש בקרקע, ולא על פי הנזק שנגרם לתובעים. תקופת השימוש נקבעה לארבע שנים וחצי, ושטח השימוש נקבע על 3,535 מ"ר, שכן התובעים לא הצליחו להוכיח כי נעשה שימוש בכל שטח אדמתם. שווי דמי השימוש נקבע על 2,000 שקל למ"ר, כלומר סך של 1,908,900 שקל, בתוספת מע"מ פוטנציאלי שייקבע על ידי רשות מע"מ. בית המשפט דחה את בקשת העירייה לפטור או להפחית את דמי השימוש על פי חוקים שונים, וקבע כי הנסיבות אינן מצדיקות פעולה זו וכי נגרם לתובעים נזק משמעותי. העירייה חויבה לשלם לתובעים סכום זה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 300,000 ₪, בתוך 30 יום.