רע"א 19680-07-25

תקציר

בבקשה זו, רע"א 19680-07-25, בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) נדרש להכריע בבקשתו של המבקש, דורון אהרן פנחס, לפטור חלקי מתשלום אגרה והפקדת ערובה. ההחלטה, שניתנה על ידי הרשם רון גולדשטיין, מבהירה את הדרישות המשפטיות לקבלת פטור כאמור, תוך התבססות על עקרונות משפטיים ופסיקה קיימת. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **תנאים מצטברים לקבלת פטור מאגרה וערובה:** ההחלטה מדגישה כי קבלת פטור מאגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: * **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** על המבקש להוכיח באופן מלא ועדכני את חוסר יכולתו הכלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מוצקה. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** יש להוכיח סיכויים מספקים להצלחת ההליך לצורך פטור מאגרה, וסיכויים ממשיים להצלחת ההליך לצורך פטור מערובה. בהקשר זה, ההחלטה מפנה לפסיקה תקדימית (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל ודנג"ץ 7453/20 בן ארי נ' סולברג). 2. **חובת גיוס ערובה מהסביבה הקרובה:** יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. החלטה זו מתבססת על פסיקה נוספת (ע"א 1741/22 קליימאן נ' מקאייס). 3. **השלכות הליך חדלות פירעון:** בית המשפט מבהיר כי עצם היותו של בעל דין מצוי בהליך חדלות פירעון אינו פוטר אותו מהחובה לספק פירוט מלא ומבוסס של מצבו הכלכלי, וכן מהצגת הסיבות לכך שאינו יכול להיעזר בסביבתו הקרובה לגיוס הערובה. גם בהקשר זה, מצוינת השוואת פסיקה רלוונטית (ע"א 208/20 בן גלים נ' בנק איגוד לישראל בע"מ). **החידוש המשפטי והיישום בפסק הדין:** החידוש העיקרי בהחלטה זו אינו בהצגת עקרונות משפטיים חדשים, אלא **ביישום המחמיר והקפדני שלהם** במקרה קונקרטי, תוך הדגשת הנטל המוטל על המבקש. הרשם, אף שהוא מניח כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו משופר, דוחה את בקשתו לפטור מהפקדת ערובה, וזאת בשל אי-עמידה בדרישות הראייתיות והתשתיתיות. * **הפטור החלקי מאגרה:** המבקש זוכה לפטור מתשלום יתרת האגרה, אך לא לפטור מלא. לכאורה, ניתן לראות בכך הכרה מסוימת במצבו הכלכלי, אך מבלי לוותר על דרישות ההליך. * **החובה להפקדת ערובה:** המבקש נדרש להפקיד ערובה בסך 3,000 ש"ח, סכום הנחשב נמוך משמעותית מהסכום הרגיל בהליכי רשות ערעור בבית המשפט העליון (בהתאם לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). למרות סכום זה, המבקש לא השכיל להציג תשתית עובדתית מספקת המוכיחה כי אף סכום זה כבד עליו מדי, וכן לא פירט באופן מספק מדוע לא יוכל להסתייע בסביבתו הקרובה לגיוסו. הטיעונים בעניין זה תוארו כ"לקוניים" ולא נתמכו באסמכתאות. * **התמודדות עם הליך חדלות פירעון:** בית המשפט אינו מקבל את הטענה כי עצם היותו של המבקש מצוי בהליך חדלות פירעון מהווה עילה לפטור גורף. ההחלטה מבהירה כי גם במצב זה, יש להציג ראיות מוצקות למצבו הכלכלי ולחוסר היכולת לגייס את הערובה. * **התייחסות להגשת תגובה שלא כדין:** בסוף ההחלטה, הרשם מעיר על הגשת תגובה מטעם המבקש שלא כדין, ללא קבלת רשות וללא צורך, ובכך מחדד את הכללים הפרוצדורליים הנוגעים להגשת מסמכים בבית המשפט. **לסיכום,** החלטה זו מדגישה את החשיבות של עמידה בדרישות ראייתיות מוצקות, גם במקרים בהם בעל הדין נמצא במצב כלכלי קשה או מצוי בהליך חדלות פירעון. בית המשפט אינו מסתפק בטענות כלליות, אלא דורש הוכחות קונקרטיות, ובפרט בנוגע לחובת גיוס ערובה מהסביבה הקרובה. הדבר מבטא את האיזון העדין בין גישה לצדק לבין הצורך להבטיח את תקינות ההליך השיפוטי ולמנוע שימוש לרעה בו.