בש"פ 1871/18
החלטה עליון
תקציר
טענותיו של המערער לא צלחו ברובן, למעט טענה אחת בדבר הימנעותו של בית המשפט מלשקול חלופות מעצר למרות המלצתו השלילית של שירות המבחן. בית המשפט הדגיש כי חריגה מהמלצת שירות המבחן דורשת טעמים משכנעים, שלא הוצגו במקרה זה. טענת המערער לשחיקת ראיות, הנוגעת להיעדר ראיות פיזיות בשל אי תפיסת הנשק, נדחתה, שכן בית המשפט הסתמך על הודאתו של המערער בהחזקה ונסיבות נוספות. בית המשפט דחה גם את הטענה כי מעצרו של המערער במהלך המשפט יביא לכך שלא ירצה עונש מאסר נוסף גם אם יורשע, וציין כי עבירות נשק הן עניין חמור. התמהמהותו של המשפט בשל כוונת המערער לנהל משפט מינורי, שנקבע לו ישיבת הוכחות אחת בלבד, מעוררת קשיים אך אינה עולה על חומרת האישומים ועל הסיכון הנשקף מהמערער. בעקבות זאת נדחתה בקשת השחרור וצו המעצר הראשוני אושר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 1871/18 עבדו אבו סריה נ' מדינת ישראל, עליון (12.3.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.