עב"ל 7807-10-12

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור בשאלה האם פגיעת גב של המערער נחשבת לפגיעה בעבודה לפי תיאוריית המיקרוטראומה, הדורשת הוכחת תנועות חוזרות וזהות במהותן המובילות לנזק מצטבר הפוגע ביכולת העבודה. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את תביעתו של המערער, בקובעו כי לא הצליח לבסס תשתית עובדתית לתנועות חוזרות ונשנות כאלה במסגרת תפקידו כמנעולן. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי המערערת עסקה בפעילויות מגוונות ומגוונות הכוללות משקלים ותנוחות שונות לאורך היום, ולא ברצף קבוע של מטלות חוזרות ונשנות הדרושות לזיהוי מיקרוטראומה. יתר על כן, הראיות והעדויות של המערער חסרו ספציפיות בתדירות ובסדר התנועות, בניגוד לקריטריונים הנדרשים שהודגמו במקרים תקדימיים כמו יפרח, שכללו משימות חוזרות ונשנות מתמשכות. בהתאם לכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת בית הדין האזורי מבוססת היטב ועולה בקנה אחד עם הפסיקה הרלוונטית, ואישר את דחיית הערעור ללא פסיקת הוצאות, שכן המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה בתביעת מיקרוטראומה.