ע"ע 122/03

תקציר

בעניין ע"א 913933/99 דחה בית הדין האזורי, בראשות השופטת שרה מאירי ונציג הציבור מר א. יום טוב, את תביעות המערערת לפיצויים ותשלומים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, שכר שלא שולם, פדיון חופשות, דמי הבראה, דמי חגים והחזר בגין שכר עבודה שנוכה והוצאות הקשורות לעבודה. המערער, טכנאי מיזוג אוויר במקצועו, טען כי פוטר שלא כדין וכי מגיעות לו הטבות אלה, וטען כי פיטוריו התרחשו בסביבות אמצע אוגוסט 1999, ובכך השלים שנת עבודה מלאה שתזכה אותו בפיצויי פיטורים. עם זאת, בית הדין קבע כי פיטוריו התרחשו ביולי 1999, כאמור במכתב הפיטורים שלו, ואישר את עמדת המעסיק כי הפיטורים נבעו מבעיות ביצוע, ולא כדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. הוסכם כי המערער יפוצה בגין תקופת ההודעה המוקדמת כפי שעולה מתלוש השכר שלו מיולי 1999. בית הדין גם מצא את הקיצוץ בתפקידו ובשכרו מוצדק נוכח חוסר שביעות הרצון של ההנהלה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המערערת בשני נושאים: הוא הורה למשיבים להפריש רטרואקטיבית תגמולים לקופת ביטוח ולפצות קנס תעבורה. בערעור הסכים השופט עמירם רבינוביץ עם מתן פיצויי פיטורים ודמי הבראה, והדגיש כי אי מתן הודעה מוקדמת כדין לפיטורים משמעותה שיש להתייחס למערער כמי שהשלים שנת עבודה מלאה, ובכך לזכות אותו בהטבות כאילו עבד כל השנה. בית המשפט אף הטיל על המשיבים לכסות את הוצאות המשפט של המערערת ולהפוך את פסיקת הוצאות המשפט של הערכאה הנמוכה יותר כנגד המערערת. בסופו של דבר, בית הדין צידד חלקית במערערת בכל הנוגע לפיצויי פיטורים והבראה, ושיקף חובות פרוצדורליות ומשפטיות הנוגעות להודעה מוקדמת ולסיום העסקה.