דנג"צ 6265/19
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגישו אסירים, בני משפחותיהם והאגודה לזכויות האזרח נגד החלטת שירות בתי הסוהר לשנות את ימי הביקור במתקני הכליאה ולהסיר את ימי השבת מהרשימה. דעת הרוב של השופטים ד' מינץ ונ' הנדל דחתה את העתירה ואישרה את החלטת שב"ס, בעוד השופטת ד' ברק-ארז התנגדה. המבקשים טענו כי פסק הדין קבע שני תקדימים חדשים: הצדקת החלטות מנהליות בדיעבד והעדפת טובת הסוהרים על פני האסירים. עם זאת, עיון מעמיק בפסק הדין מעלה כי הוא רק החיל את הפסיקה הקיימת על הנסיבות הספציפיות. דעת הרוב הדגישה את חשיבותו של בסיס עובדתי להחלטות מנהליות, אך קבעה כי שב"ס הציג נתונים מספיקים לתמיכה בהחלטתו. גם טענת ההצדקה הרטרואקטיבית נדחתה, והשופטים הסכימו כי הפיילוט לא נתן לגיטימציה להחלטה בדיעבד. יתר על כן, פסק הדין לא קבע היררכיה של רווחה בין אסירים לסוהרים, אך הכיר בצורך לאזן בין שיקולים שונים. פסק הדין לא הציג פסיקה חדשה אלא יישם עקרונות קיימים. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף, אף שהיא נוגעת לנושא חשוב, אינה עומדת בקריטריונים החריגים, ומשכך היא נדחית. פסק הדין מצפה משב"ס לבחון מעת לעת את מדיניותו, ומנגנון גמיש מאפשר ביקורים בשבתות במקרים המתאימים.
חקיקה מקושרת
דנג"צ 6265/19 אבנר הררי נ' שירות בתי הסוהר, עליון (15.1.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.