פש"ר 2001/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב נכס מקרקעין שנוי במחלוקת מפרויקט הבנייה "בית וגן". הנכס היה כפוף לשעבוד צף שהוענק לבנק דיסקונט לישראל בע"מ (הנושה המובטח) על ידי החברות הקבלניות של הפרויקט. החייבים, מדרכי ולילך דהן, התקשרו בהסכם רכישת הדירה אך לא עמדו בתשלום מלא, ובנק למשכנתאות רשם התחייבות על זכותם החוזית לקבל את הדירה. החייבים גם לא החזירו הלוואה לבנק משכן, מה שהוביל להליכי הוצאה לפועל ולמינוי כונס נכסים. המחלוקת העיקרית היא בנוגע לתשלום המלא לכאורה של החייבים עבור הדירה וזכאותם לכתב החרגה המוציא את הדירה מהשעבוד הצף. המשיב, עו"ד ובר, מייצג את החייבים. בית המשפט מחליט כי הבקשה להוראות מתקבלת, חרף טענות המשיבים אחרת. מדובר במחלוקת משפטית פשוטה יחסית שבית המשפט יכול להכריע בה ביעילות. התיק אינו עוסק בפינוי החייבים מביתם, אלא בסכסוך כספי בין שתי ישויות כלכליות. בית המשפט מדגיש כי זכויותיו הקנייניות של הנושה המובטח עדיפות על זכויותיהם החוזיות של הרוכשים. עד להוצאת כתב החרגה או החלטה שיפוטית המחייבת זאת, הנושה המובטח שומר על הבעלות והעדיפות על הדירה. מכאן, שהתמורה ממכירת הדירה שייכת בצדק לנושה המובטח, בנק דיסקונט לישראל בע"מ. פסק הדין קובע כי הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך הדין יישאו בבנק משכן, בשיעור של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. החייבים פטורים מהוצאות משפט בשל מצבם הכלכלי. ההחלטה הינה סופית ליום 18/04/2005.