ת"צ 9139-05-18

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה להארכת היתר להגשת הליכים משפטיים לנתבע זר. הנתבע טען כי הטענות שהוצגו בתיק לא נדונו בתיקים קודמים, אך השופט דחה טענה זו ועמד על ההחלטות הקודמות. השופט דחה גם את בקשת הנתבע לבטל את היתר ההמצאה לייצור מחוץ לתחום האמצאה. ההיתר ניתן לתובע מכוח תקנה 500 לחוק סדר הדין האזרחי, המאפשרת לבית המשפט להתיר ניהול הליכים משפטיים מחוץ לגבולות המדינה בנסיבות מסוימות. השופט קבע כי התובע עמד בתנאים הנדרשים על פי התקנה: התביעה ראויה לדיון, קיימת עילת תביעה לכאורה, ובית המשפט הישראלי הוא הפורום המתאים. יתר על כן, השופטת קיבלה את הטענה כי התביעה מבוססת על פעולות בתחום שיפוטה של המדינה - פרסום באינטרנט המכוון לציבור הישראלי - וכי הטענה מתייחסת לחוזים שנעשו בתוך המדינה. עוד קבעה השופטת כי ישראל היא הפורום המתאים, למרות סעיף סמכות השיפוט הזר בתנאי השימוש באתר, בשל אופייה הגלובלי של רשת האינטרנט והציפיות הסבירות של שני הצדדים. השופט לא קיבל את טענות הנתבע להרחבת טענות התובע והורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 7,500 ₪.