חדל"פ 24401-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ובהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בעניין חדלות פירעון - חאג' כרים נ' הממונה על חדלות פירעון** **עובדות המקרה:** פסק הדין עוסק במבקש (להלן: "היחיד") אשר היה נתון בהליך חדלות פירעון. ביום 25.3.2025 ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים, אשר כלל בין היתר חיוב בתשלום חודשי בסך 150 ₪, עמידה בתשלומי מזונות שנפסקו לחובתו, והפקדת סך של 3,000 ₪. הפקדה זו היוותה תנאי לקיום ההליך, והיא נקבעה במסגרת פסק דין קודם שניתן ביום 26.10.2022 בהליך חדלות פירעון קודם שניהל היחיד. היחיד עתר לפריסת הפקדת התנאי לתשלומים חודשיים בסך 250 ₪, בקשה שאושרה בהחלטה מיום 15.4.2025. הדיון בתיק אוחד עם הליך חדלות פירעון שניהלה אשת היחיד. בהמשך, הודיע הנאמן ביום 30.6.2025 כי היחיד לא ביצע את המוטל עליו. זאת, לרבות אי עמידה בצו התשלומים שנקבע, צבירת חוב בסך 800 ₪, ואי ביצוע תשלומי מזונות במשך שלושה חודשים, תוך צבירת חוב מזונות שוטף בסך 12,000 ₪. עקב מחדלים אלו, עתר הנאמן לביטול הצו בעניינו של היחיד. ביום 2.7.2025 ניתנה החלטה על פיה על היחיד להסדיר את מחדליו ולהציג אישור מהנאמן עד ליום 29.7.2025, שאם לא כן, ההליך יבוטל. ביום 30.7.2025, הודעת הנאמן הצביעה על כך שהמחדלים נותרו בעינם. **החלטת בית המשפט ונימוקיה:** בית המשפט, כב' השופטת סגנית הנשיאה איילת הוך-טל, החליט להורות על **ביטול צו פתיחת ההליכים** שניתן בעניין היחיד ולמחוק את הבקשה מטעמו. **עקרונות משפטיים מרכזיים שיושמו:** 1. **תום לב בהליכי חדלות פירעון:** בית המשפט הדגיש כי חוסר שיתוף פעולה מצד יחיד בהליך חדלות פירעון שקול לזניחת ההליך. התנהגות זו, כאשר היחיד נהנה מ"חסד המחוקק" (הליך חדלות פירעון), מהווה התנהגות בחוסר תום לב. עקרון תום הלב מחלחל גם להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, החל בענייננו. בית המשפט הפנה בעניין זה לפסיקתו של כב' השופט מינץ בע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי. 2. **חומרת אי-תשלום מזונות:** בית המשפט ייחס משקל מכריע לעובדה שהיחיד לא עמד בחובתו לשלם מזונות, ובכך יצר חוב חדש תחת חסות ההליך, והותיר את הזכאית למזונות "בפני שוקת שבורה". הדבר נתפס כהפרה חמורה של החובות המוטלות על היחיד, המחייבת נקיטת צעדים. 3. **תנאים לביטול הליך חדלות פירעון:** בית המשפט פעל בהתאם להתראה שניתנה בהחלטה קודמת, אשר קבעה כי אי הסדרת המחדלים תביא לביטול ההליך. **חידושים ומשמעויות פסיקתיות:** 1. **הגדרת "זניחת הליך":** פסק הדין מחזק את התפיסה כי אי-שיתוף פעולה והפרת חובות בסיסיות בהליך חדלות פירעון אינן נסבלות ומובילות לביטול ההליך. הדגש על "חסד המחוקק" מדגיש את האופי החריג והסלחני של ההליך, אך גם את האחריות המוטלת על היחיד לשתף פעולה. 2. **החשיבות העליונה של חובת המזונות:** פסק הדין ממחיש את חשיבותה העליונה של חובת המזונות, גם במסגרת הליכי חדלות פירעון. אי-עמידה בחובה זו, הצטברות חוב משמעותי, נתפסה כגורם מכריע בהחלטה על ביטול ההליך, שכן היא פוגעת בצד שלישי תמים (הזכאית למזונות) באופן חמור. 3. **השלכות ביטול ההליך:** * **ביטול צו פתיחת ההליכים:** ההגבלות שהוטלו במסגרת הצו מבוטלות. * **המשך תוקף של צו עיכוב יציאה מהארץ:** צו עיכוב יציאה מהארץ נותר בתוקפו למשך 90 ימים נוספים, דבר המעיד על רצון בית המשפט לאפשר ליחיד זמן נוסף לבחינת צעדיו, אך תוך שמירה על ביטחון נושים פוטנציאליים. * **תנאים להגשת בקשה לביטול פסק הדין:** פסק הדין קובע תנאים מחמירים להגשת בקשה לביטולו: * צירוף אישור הנאמן בדבר סילוק מחדלי היחיד. * תשלום לקופת הנשייה בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסק הדין. * הגשת הבקשה בתוך 30 יום בלבד (ימי פגרה נמנים). * **הגשת בקשה עיקרית חדשה:** במקרה של רצון להגיש בקשה עיקרית חדשה, יש לפעול על פי הלכת רע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, הכוללת הפקדת סך של 4,000 ₪ לקופת הממונה וצירוף פסק דין זה. 4. **טיפול בהוצאות ההליך:** בית המשפט קבע שהוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות או להנחיות הממונה לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לדין. **סגירת התיק:** המזכירות תבטל את מועד הדיון הקבוע ותסגור את התיק בעניין היחיד בלבד, תוך השארת התיק בעניין היחידה (אשתו) פתוח. **לסיכום,** פסק דין זה מדגיש את חשיבות התנהלותו של היחיד בהליך חדלות פירעון, את עקרון תום הלב, ואת ההשלכות החמורות של אי-עמידה בחובות מהותיות, במיוחד חובת מזונות. הוא מציג מנגנון ברור לטיפול במקרים של הפרת הוראות, תוך קביעת תנאים מחמירים להגשת בקשות עתידיות.