בג"צ 935/89

תקציר

בפסק דין בולט, בעקבות משבר בבורסה לניירות ערך בתל אביב-יפו בשנת 1983 הקשור למניפולציה במניות בנקים, פסק בג"ץ על החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין בנקים, בנקאים ורואי חשבון מעורבים. המשבר נוצר כאשר הבנקים לא יכלו לספוג את מכירת המניות, מה שגרם להתערבות ממשלתית כדי לשמור על ערך המניות, מה שהטיל נטל פיננסי כבד על המדינה. ועדת בייסקי הוקמה כדי לחקור וחשפה כי בנקים פעלו לניפוח מלאכותי של מחירי המניות, השפיעו על לקוחות לרכוש מניות והסתירו מידע פיננסי רלוונטי. ממצאי הוועדה הצביעו על הפרות פליליות אפשריות, והציעו המלצות למתן דין וחשבון, שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה. הוא החליט שלא להעמיד לדין, בנימוק של היעדר עניין לציבור, מתן דין וחשבון מוקדם באמצעות סנקציות מנהליות ואחריות משותפת עם רשויות השלטון. עם זאת, בג"ץ מצא את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בלתי סבירה, וציין את הימנעותו מהתייחסות להמלצות הוועדה ואת האינטרס הציבורי המהותי בהעמדה לדין לשם הרתעה ועשיית צדק. בית המשפט קבע כי היועץ המשפטי לממשלה לא שקל כראוי את חומרת העבירות נגד הבנקאים, שפגעו באופן משמעותי בחברה. היא הדגישה את הצורך לבחון מחדש האם קיימות ראיות לכאורה להעמדה לדין ולשקול את תפקידם של רואי החשבון לאחר התייעצות עם מועצת רואי החשבון. פסק הדין מדגיש את החשיבות של יישום קפדני של אחריות משפטית, הרתעה מפני התנהגות בלתי הולמת עתידית ושמירה על אמון הציבור בצדק.