בש"א 3931/99

תקציר

המבקשת נגרמו לה חבלות בעת נהיגת רכב וטוענת כי האירוע מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ובגינו היא מבקשת פיצויים. עם זאת, טוען בא כוח המשיב כי יש לדחות את הבקשה מטעמים מקדמיים. ראשית, הם חולקים על עצם התרחשות התאונה, ושנית, הבקשה אינה מקיימת את הדרישה הפרוצדורלית של הקדמת דרישה לתשלום תכוף כמפורט בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ט-1989. השופטת פותחת בביטול הטענה בדבר מהות התאונה, וקובעת כי המבקש הביא ראיות מספיקות לכאורה לתאונת דרכים. עם זאת, השופט פוסק לטובת המשיב בהשגה המקדמית בדבר דרישת התשלום התכוף. לדברי השופט, יש לדחות את הבקשה משום שאינה עומדת בדרישות הרגולטוריות. החוק והתקנות קובעים כי דרישה כזו חייבת להיצמד לטופס ספציפי ולצרף תצהיר של המבקש. בעוד שחברת ביטוח יכולה לוותר על תנאים אלה, מכתב התשובה של המשיב אינו מצביע על ויתור כזה, במיוחד בהתחשב בהיעדר תצהיר. אשר על כן, הבקשה נדחית, והמבקש מחויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, המבקש שומר לעצמו את הזכות להגיש דרישה חדשה בתוך 21 יום מיום קבלת פסק הדין.