תפ"ח 44281-12-11

תקציר

השופט מצא ראיות מספיקות כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את עבירת האינוס, כהגדרתה בסעיפים 345(א)(1) ו-345(א)(4) לחוק העונשין, כלפי המתלוננת, שישנה באותה עת. השופט סבר כי עדותה של המתלוננת, שהותירה רושם חיובי, מהימנה ונתמכת בעדויות של עדי ראייה אחרים ובהודעותיו של הנאשם עצמו במשטרה, תוך שהיא סבורה כי עדותו של הנאשם בבית המשפט אינה מהימנה וסותרת. השופט הדגיש כי המבחן להסכמה חופשית הוא מבחן חיובי, שהנאשם לא עמד בו. השופט מצא את הנאשם אשם גם במעשה מגונה לפי סעיף 348(א) בשילוב עם הנסיבות המפורטות בסעיף 345(א)(4) למעשים שקדמו לאונס, ואשם בשהייה בלתי חוקית לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל.