רע"א 1810-04-24

תקציר

בית המשפט החליט שלא לתת רשות ערעור על החלטה שאישרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברה ששלחה דברי פרסומת ללא קבלת אישור מפורש, כנדרש בחוק. הנתבע טען כי המשמעות הכלכלית של התביעה הייצוגית תפגע קשות בעסקיו, אך השופט מצא כי הנזק הכלכלי הפוטנציאלי אינו סיבה מספקת למתן רשות ערעור, במיוחד בהתחשב במצבו הכלכלי הרעוע של הנתבע. עוד קבעה השופטת כי השאלות המשפטיות והעובדתיות העולות בבקשת רשות הערעור חופפות במידה רבה לשאלות שיתעוררו במהלך המשפט הייצוגי. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור נחשבו נמוכים, שכן הנאשם הודה בהפרה. ההחלטה לאשר את התובענה הייצוגית נמצאה מעוגנת בצדק גם בדין בכל הנוגע להגדרת הקבוצה, הסעד המבוקש ודרך הפעולה הראויה להפרה כזו. גם בקשת המבקש לצרף צד שלישי לתביעה נדחתה, שכן היא הועלתה מאוחר מדי. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והנתבע חויב לשלם את שכר טרחת התובע, תוך חילוט הערבות של המבקש.