ע"ב 11447/07

תקציר

התובעת, אשת מכירות שהועסקה בחברה הנתבעת בין השנים 1997-2006, הגישה תביעה נגד החברה בגין הטבות העסקה שונות. היא תבעה דמי נסיעה, תוספת יוקר מחיה, פיצויי פיטורים גבוהים יותר ופיצוי על ימי חופשה שלא נוצלו. בתוך כך, הנתבעת תבעה נגדית בגין דמי הבראה ששולמו ביתר, הודעה מוקדמת ודמי מחלה, בטענה כי התובעת קיבלה כפל תשלומים. השופטת פסקה לטובת תביעות התובעת לדמי נסיעה בתקופות עבודה ספציפיות, תוספת יוקר מחיה, פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה. נמצא כי התובעת זכאית להטבות אלו בהתאם לחוקי העבודה בישראל ולתנאי העסקתה. עם זאת, השופטת דחתה את תביעת התובעת להפרשות לקופות גמל, שכן החברה הנתבעת לא נפלה תחת צו ההארכה הרלוונטי. באשר לתביעתה שכנגד של הנתבעת, הורתה השופטת לתובע לפצות את הנתבע בגין דמי הבראה ששולמו ביתר. התביעות הנגדיות לדמי מחלה והודעה מוקדמת נדחו, שכן השופטת קבעה כי התובעת אינה זכאית לכפל תשלומים. באופן ספציפי, תקופות החופפות של אי כושר והודעה מוקדמת סתרו את תכליותיהן של הטבות אלה. כמו כן, דחתה השופטת את תביעת הנתבעת לתשלום דמי מחלה ביתר בשנת 2004, שכן לא הוכח כי התשלומים בוצעו בטעות. כתוצאה מכך, נדרשה הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המגיעים בגין התביעות שאושרו בתוך 30 יום. כמו כן פסק השופט לתובע 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולם על ידי הנתבע. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.