ת"א 7783-02-15

תקציר

התובע, שניהל סניף של סופר-פארם, תבע את הנתבע בגין לשון הרע לאחר שכינה את התובע "זבל יהודי" והאשים אותו בתמיכה בערבים ובאיחולי מוות לחיילי המדינה בתגובה בדף פייסבוק ציבורי במהלך מבצע צוק איתן. הנתבע לא חלק על הפרסום אך טען כי מדובר בעניין של מה בכך, שנעשה בלהט הרגע במהלך ויכוח פוליטי ויש להגן עליו כחופש הביטוי. בית המשפט הסכים עם הנאשם, וקבע כי ההערה, על אף היותה לשון הרע, נופלת תחת הגנת "זוטות". השופט קבע כי האינטרנט מחייב עדכון לדיני לשון הרע, והשינויים הנדרשים כוללים את המשקל שניתן לתגובות ברשתות החברתיות, את הכמות העצומה של תגובות ברשת שיכולות להטביע תגובות מכפישות, ואת היכולת של הקורבנות לפרסם הכחשות או תגובות. במקרה זה, ההערה המכפישה הייתה מקרה גבולי שנבלע על ידי ההמונים ונשכח בין אלפי תגובות אחרות. הנזק שהיא גרמה היה מזערי וחולף, ואמירות כאלה שנאמרו במהלך ויכוחים סוערים ברשת לא צריכות להגיע כדבר שבשגרה לבתי המשפט. בנוסף, הגנות הנתבע לפי סעיפים 15(3) ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע לא היו ישימות שכן הפרסום לא הגן באמת ובתמים על חיילי צה"ל ולא היווה הבעת דעה בתום לב בעניין שיש בו עניין לציבור. גם טענת הנתבע כי הפרסום היה תגובה להשמצה קודמת של התובע לא הוכחה ולא הייתה סיבה לגיטימית להוצאת דיבתו של התובע. השופט הגיע למסקנה כי במקרה זה הנזק שנגרם מהפרסום היה מזערי, ולכן התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות.