ו"ע 27885-02-20

תקציר

המערערים טענו כי לא רכשו זכויות כלשהן במקרקעין ולכן אין לחייבם במס רכישה. עם זאת, השופטת דחתה טענה זו שכן לכל זוג מערער דירת מגורים הבנויה על הקרקע. הטענה כי הם לא רכשו זכויות במקרקעין נחשבת אפוא לחסרת בסיס. עוד קבעה השופטת כי מסיקה חסון פעלה כ"גורם מארגן" שקיבל "תמורה", ועל כן יש לראות את המערערים כמי שרכשו דירות מגורים. המערערים לא הציגו ראיות משכנעות לכך שהתשלומים למסיקה נועדו אך ורק להחזר הוצאות. אדרבא, דומה כי היה שיקול נוסף, ובנסיבות אלה אין מקום להסיק את המסקנה שביקשו המערערים. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על חוסר שיתוף הפעולה של המערערים לאורך כל המשפט, תוך הסתרה מכוונת של מידע ומסמכים נדרשים, שהותירו תמונה חסרה ולא ברורה של העובדות. הליקויים הראייתיים המכוונים של המערערים, יחד עם הדיווחים הסותרים שלהם ושל מסיקה, החלישו אף הם את טענותיהם. לסיכום, הציעה השופטת לדחות את הערעורים ולהורות למערערים לשלם למשיב הוצאות בסך 60,000 ₪ בתוך 30 יום. חבר הוועדה, מר גד נתן, הסכים עם פסק הדין והוסיף נקודת מבט משלו, תוך הדגשת הפסיביות של המערערים בפרויקט וקיומה של התחשבות בגורם המארגן.