סע"ש 45806-11-15

תקציר

התובע, חבר ועד עובדים בבית חולים, טען כי הוטרד ללא הרף על ידי הממונה עליו, מר חמוז, ועל ידי עוזרתו, גב' מוטאי, מאז החל לעבוד בוועד ולחשוף שחיתות בבית החולים. ההתנכלות החלה לכאורה לאחר שהתובעת ייצגה עובדים בפניות ושימועים לפני פיטורים ואף הובילה לפיטוריהם של שני מנהלי מחלקות. התובע טען כי מר חמוז סירב להיפגש עמו במסגרת תפקידו כחבר ועד העובדים והעביר אותו מתפקידו בוועד. מר חמוז וגב' מוטאי אספו גם מידע שלילי אודותיו, שיבצו אותו למשמרות ערב ולמשימות שלא תאמו את יכולותיו, ומנעו את העברתו למחלקה אחרת למרות מצבו הבריאותי. יתרה מכך, מר חמוז תבע את התובע בגין הוצאת דיבה בסך 270,000 ₪, אשר לטענת התובע נעשתה על מנת לאלץ אותו לפרוש. עוד טען התובע כי בית החולים פלש לפרטיותו בכך שאפשר למנהל בית החולים דאז לעיין בתיקו הרפואי ללא אישור. הנתבעים טענו כי אין כל בסיס לטענות התובע וכי הם אינם מחויבים לאפשר לחבר הנהלה לקחת חלק בחקירה משמעתית כלשהי. עוד טענו כי תביעת הדיבה הוגשה באופן לגיטימי כדי להגן על שמו הטוב של מר חמוז. באשר לטענת הפגיעה בפרטיות, טענו הנתבעים כי התביעה נדחתה בשל התיישנות ולא הוכחה הפרת חובה כלשהי מצד הנתבעים. בית המשפט מצא כי מר חמוז וגב' מוטאי אכן התנכלו לתובע בשל פעילותו בוועד וכן בתחום יחסי העבודה. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעים כלפי התובע מהווה העסקה פוגענית ובלתי חוקית ופסק לתובע פיצוי בסך 60,000 ₪. בית המשפט דחה את טענת הפגיעה בפרטיות, שכן התובע לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענותיו. גם בקשת התובע לבטל את פרישתו המוקדמת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הפרישה הייתה מרצון ולא נכפתה עליו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וזכות הערעור לבית הדין הארצי לעבודה נשמרה לשני הצדדים בתוך 30 יום.