סע"ש 12454-07-20

תקציר

פסק הדין משרטט את המחלוקת בין חברה, שדי דרעי חברה למתכת בע"מ, לבין עובדה לשעבר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, על נסיבות סיום יחסי עובד-מעביד. התובעת טוענת לפיטורים שלא כדין ומבקשת פיצויים שונים מהנתבעת, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש. בינתיים, הנתבע הגיש תביעה שכנגד לפיצויים, בטענה כי התובע הפר את התחייבויותיו וגרם לאובדן השתכרות. בית הדין מצא כי הוצאתו של התובע לחל"ת היוותה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המצדיקה את התפטרותו על פי חוק הפיטורים. עם זאת, השופטת ציינה כי הנסיבות הספציפיות סביב החל"ת של התובעת נבעו בעיקר מהשפעת מגפת הקורונה על עסקי הנתבעת. השופטת בחנה גם את תביעותיו של התובע לפיצויים ומצאה אותו זכאי להודעה מוקדמת, החזר בגין ניכויי רכב ודלק, דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש, אותם חויב הנתבע לשלם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. באשר לתביעת התובע לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין והפרשי שכר, פסק בית הדין כנגד התובע וקבע כי הוא אינו זכאי להמשיך ולכפות את עבודתו על הנתבעת. השופטת דחתה גם את תביעתו שכנגד של הנתבע, ולא מצאה כל ראיה לכך שהתובע הפר את התחייבויותיו או גרם נזק לנתבע. כמו כן, מאחר שתביעת התובע התקבלה באופן חלקי בלבד והתביעה שכנגד נדחתה, חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך של 15,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.