עת"מ 43824-05-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהוגשה לפי סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, כנגד החלטת רשויות התכנון הנוגעת לשימוש בקרקע בצומת ספרים. בית המשפט מתווה את הפרמטרים להחלטות מנהליות ומדגיש כי יתערב רק במקרים של אפליה, חוסר מידתיות או חוסר סבירות קיצוני. טענות העותרים להפליה, על רקע קרבת תחנת דלק לשימוש מסחרי, מופרכות, שכן בית המשפט מוצא כי רשויות התכנון שקלו שיקולים רלוונטיים ופעלו בסבירות. פסק הדין מתייחס גם לטענות העותרים בדבר זכויות קניין, הבטחה מנהלית ושיקולים תכנוניים, ופוטר אותן כבלתי מבוססות. יודגש כי רכישת הזכויות במקרקעין על ידי העותרים לא הבטיחה שינוי ייעוד, ובצדק התמקדו רשויות התכנון בשיקולים תכנוניים ולא בשיקולים קנייניים. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא עילה להבטחה מנהלית המבוססת על ביקור באתר משנת 2006, ומדגיש כי היתרי שימוש זמניים אינם מבטיחים אישור קבוע. לבסוף, החלטת המועצה הארצית, שאישרה את ההחלטה התכנונית, נמצאה סבירה ומקיפה, והביאה את בית המשפט לדחות את העתירה. העותרים נדרשים לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.