ת"א 7438-11-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להליך עובדתי מורכב בו מעורבות קבוצות יריבות, TVI ו-IMI, המערערות על תוקפן של הקצאות מניות וזכויות קניין רוחני, לרבות פטנטים, סימני מסחר ורישיונות. ליבת הסכסוך נעוצה בקביעת חוקיותן של הקצאות מניות אלה על פי החוק הקנדי, שלגביהן מתנהלים הליכים מתמשכים באונטריו, קנדה. בית המשפט מכיר בקיומם של מספר הסכמים – הסכם מכר, הסכם רישיון והסכם פשרה – המסדירים את הזכויות והחובות של הצדדים. באשר להסכם המכר, בית המשפט מוצא צדק בטענה כי בית המשפט באונטריו או הבוררות באלברטה הוא הפורום המתאים להבהיר את ההשלכות של הפרה לכאורה. הסכם הרישיון מעניק רישיון בלעדי לשימוש בקניין רוחני, לרבות הפטנט המדובר, לבעל הרישיון. המבקש טוען כי הרישיון אינו תקף, בעוד המשיבים טוענים כי הוא מחייב. בית המשפט נוטה לעמדת המשיבים כי הבוררות באלברטה היא המקום המתאים לפתרון סכסוך זה. הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף קודם לכן בפסק דין, שנוי אף הוא במחלוקת, כאשר המבקשת טוענת להפרתו על ידי המשיבים. עם זאת, בית המשפט לא שוכנע כי המשיבים הפרו את הסדר הפשרה במידה המצדיקה את ביטולו, במיוחד נוכח ההשלכות על טוהר המידות של המערכת המשפטית. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי למבקש, בהיותו בעל הפטנט, יש את האמצעים לנצל אותו והוא יכול לעשות זאת במעבדה אחרת. כל נזק שנגרם למבקש, אם יוכח, ניתן לפצות אותו כספית כראוי. בית המשפט בוחן את הבקשה לצו ארעי לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבת את המבקש לעמוד בתנאים מסוימים. ראשית, על המבקש להוכיח עילת תביעה רצינית וסיכויי הצלחה טובים בתביעה. שנית, מאזן הנוחות חייב להעדיף את המבקש. שלישית, לא צריכים להיות שיקולים שוויוניים המונעים מתן סעד. ולבסוף, הסעד המבוקש לא צריך להיות בלתי מידתי. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקש עמד בתנאי הראשון אך נופל מהתנאי השני והשלישי. לא שוכנעו כי נוחות המבקשים גוברת על זו של המשיבים, במיוחד בהתחשב בהשלכות האפשריות מסכנות החיים של מתן צו המניעה. בנוסף, בית המשפט קובע כי המבקש לא פנה לבית המשפט בידיים נקיות, שכן הם הסתירו לכאורה מידע קריטי. בסופו של דבר, הבקשה לצו מניעה זמני מתקבלת באופן חלקי. המשיבים מנועים מלבצע מניפולציה או להפיק תאי גזע לצורך טיפול תאי המתחדש מעצמו או ביצוע פעולות כלשהן בתאי גזע של מטופלים, אלא רק לצורך טיפול בשלושה מצבים רפואיים ספציפיים המפורטים בהסכם הפשרה. ההחלטה מתקבלת ללא כל הוצאות שנפסקו לאף אחד מהצדדים.