ע"פ 2089/24

תקציר

ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל. המערער, שהיה אחראי לשלומו של מ', קשיש וחסר ישע, נמצא אשם בהתעללות קשה. מעשיו של המערער, שכללו כליאת מ' במחסן קטן וחשוך, היו בניגוד לערכים המוגנים של נזקי גוף, כבוד, חיים וביטחון אישי. בית המשפט הכיר בחומרת העבירה, והדגיש את חומרתה הרבה של התעללות בקשישים חסרי ישע, במיוחד על ידי מטפליהם. העונש המרבי על עבירות כאלה, שנקבע לתשע שנות מאסר, משקף את עמדתו המוסרית של המחוקק. עונשו של תשעה חודשי עבודות שירות נקבע כבלתי מספק והוחלף בעונש של תשעה חודשי מאסר בפועל, המאוזן בין שיקולי שיקום והרתעה. החלטה זו התקבלה לאור אופייה המזעזע של הפגיעה, הצורך בהרתעה והודאתו של המערער, תוך התחשבות ראויה בנסיבותיו האישיות של המערער. השופט נעם סולברג הדגיש כי מעשים כאלה אינם מקובלים וראויים לעונש, במטרה למגר את התופעה. שופטי פסק הדין, ד' מינץ ור' רונן, הסכימו עם ההחלטה.