סע"ש 40127-02-20

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים בגין שכר שלא שולם, גמול שעות נוספות והטבות נוספות הנובעות מיחסי העבודה ביניהם. נקודות המחלוקת העיקריות היו האם הסכם קיבוצי מסדיר את מערכת היחסים ואת מספר שעות העבודה של התובעת בפועל. הנתבעים ביקשו להציג ראיות חדשות בנוגע לתחולת ההסכם הקיבוצי, אך בית הדין דחה אותה מאחר שלא התבקשה כראוי וסתרה את הצהרותיהם הקודמות. השופטים הסכימו כי מטרת המסמך הייתה להמחיש את הרלוונטיות של ההסכם הקיבוצי, אך לא ברור מי חתם עליו ומתי הצטרפה הנתבעת לארגון הרלוונטי. יתר על כן, תוכן המסמך סתר את טענת הנתבעים כי ההסכם הקיבוצי אינו חל על ענף ההובלה. עם זאת, השופטים הגיעו למסקנה כי במקרה זה תחולת ההסכם הקיבוצי אינה מהותית, שכן הרכיבים הקריטיים של המסמך נמצאו פיקטיביים. לפיכך, הימנעותם של הנתבעים מהפקת רישומים ברורים של שעות העבודה של התובעת לרעתם. בית הדין קבע כי חוק שעות עבודה חל במקרה זה וכי הנתבעים לא פיקחו כראוי על שעות העבודה של התובעת, למרות טענותיהם ההפוכות. באשר לגמול השעות הנוספות, קבע בית הדין כי הנתבעים לא הוכיחו את שעות העבודה בפועל של התובעת בשל אי ניהול רישומים מדויקים. החוק קובע כי אי ניהול רישומים נאותים על ידי מעסיק מעביר את נטל ההוכחה למעסיק להוכיח כי העובד לא עמד לרשותו. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי התובע עבד במשמרות קבועות של 12 שעות, וקיבל את טענת התובע כי עבד שעות נוספות מעבר לשעות המשמרות הקבועות. עם זאת, מאחר שניתן היה לקבוע כי התובעת אכן עבדה שעות נוספות, ונוכח אי ניהול רישומים נאותים של הנתבעים, קבע בית המשפט כי הם חויבו במקסימום של 60 שעות נוספות חודשיות כקבוע בחוק. השופטים חישבו את גמול השעות הנוספות על בסיס שכר הברוטו המוסכם ומספר שעות העבודה, מה שזיכה את התובעת ב-1,396 ש"ח בחודש ובסך הכל 36,296 ש"ח לכל תקופת ההעסקה. השופטים פסקו גם בתביעות שונות אחרות, בהן קצבאות יומיות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין תלושים שלא כדין. הנתבעים חויבו לשלם סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חויבו הנתבעים במשותף לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪. הסכומים שנגבו מכל נאשם צוינו, כאשר הנתבע מס' 2 נשא ברוב ההוצאות. עוד נקבע בפסק הדין כי יש לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום הגשתו, והוא ניתן ביום 28.8.2022.