רע"א 18561-11-12

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא בדבר הגשת תצהירי המשיבים לעדות עיקרית ותשובותיהם לשאלונים. בהחלטת בית משפט קמא, עליה מערערים, נקבע כי תצהירי המשיבים יישארו חלק מתיק בית המשפט. דחיית הערעור מבוססת על מספר נימוקים. ראשית, ההחלטה נוגעת לאופן הגשת העדות, אשר על פי צו בתי המשפט תשס"ט-2009 אינו זכאי לחופשה בערעור. הצו נועד לשמור על שטף ההליכים בבית המשפט ולמנוע עיכובים הנגרמים כתוצאה מערעורים על החלטות פרוצדורליות. שנית, פסק הדין מכיר בסמכות שיקול הדעת של בית משפט קמא בניהול ההליך ומכבד את החלטתו בדבר קבלת תצהירי המשיבים. התערבות ערכאת הערעור נדירה במקרים כאלה ומתרחשת בעיקר בנסיבות חריגות, שאינן קיימות כאן. בפסק הדין מודגש כי ניתן להתייחס לחששות המבקשים ביחס לתצהירים במהלך הדיון ואין בהם כדי להצדיק התערבות מיידית בערעור. מאחר שההחלטה אינה סופית, יכולים המבקשים לערער עליה במסגרת ערעורם על פסק דינו הסופי של בית המשפט קמא. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית ללא תגובת המשיבים, והמבקשים אינם נדרשים לשלם הוצאות.