בד"א 32/11

תקציר

הערעורים נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי שעסק בהליך משמעתי נגד עו"ד שרה מזרחי ("המשיב"), שהורשעה בעבירת ניגוד עניינים וזוכתה מאישומים אחרים הנוגעים לייצוג אחיה בתביעה. העובדות אינן שנויות במחלוקת: המשיבה וארבעת אחיה היו בעלים משותפים של דירה. שלושה מהאחים מכרו את מניותיהם לאח אחר, יצחק מזרחי. זמן קצר לאחר מכן העבירה המשיבה גם את חלקה ליצחק ללא תמורה. שלושת האחים שמכרו את מניותיהם הגישו תביעה לפירוק שיתוף ופיצויים נגד יצחק. המשיב ביקש וקיבל אישור מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לייצג את יצחק בתביעה. בהמשך הגישו האחים הודעת צד ג' כנגד המשיב באופן אישי. בהמשך הבהירה ועדת האתיקה כי ההיתר שניתן למשיב תקף. אולם, לאחר שהמשיב הגיש תצהיר מטעם יצחק, התלוננו האחים בפני ועדת האתיקה, דבר שהוביל לנקיטת הליכים משמעתיים נגד המשיב. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב בעבירת ניגוד עניינים לפי תקנה 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), האוסרת על עורך דין לייצג לקוח אם קיים חשש כי אינטרס אישי עלול לפגוע ביכולתו של עורך הדין למלא חובות מקצועיות כלפי הלקוח. בית המשפט זיכה את המשיב מאישומים אחרים מחוסר ראיות. על המשיב נגזרו חודשיים מאסר על תנאי ואזהרה. הן המערער (המתלונן) והן המשיב ערערו לבית הדין המשמעתי אד-הוק של לשכת עורכי הדין. בית הדין המשמעתי אד-הוק קבע כי הרשעתו של המשיב על ידי בית המשפט המחוזי בגין ניגוד עניינים לפי תקנה 14(א) הייתה מוצדקת. בית המשפט הדגיש כי הכלל צופה פני עתיד ונועד למנוע ניגודי עניינים פוטנציאליים, גם אם עורך הדין סבור שאין סיכון לפגיעה בלקוח. המשך ייצוגה של המשיבה את יצחק לאחר הודעת הצד השלישי יצר סכנה לניגוד עניינים, ללא קשר לתום ליבה או לרצונו של לקוחה. עם זאת, בית הדין המשמעתי אד-הוק מצא כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שזיכה את המשיב מהפרת תקנה 36 לכללים, האוסרת על עורך דין לייצג לקוח אם עורך הדין עומד להעיד מטעמו. בית המשפט קבע כי תצהיר המשיבה מטעם יצחק חייב אותה להפסיק את הייצוג, והאישור שקיבלה מוועדת האתיקה בשנת 2005 בוטל בהחלטה מאוחרת יותר של הוועדה משנת 2007. בנוסף, הרשיע בית הדין המשמעתי אד-הוק את המשיבה ב"עבירות סל" לפי סעיפים 53 ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, וקבע כי התעלמותה מחוות דעתה של ועדת האתיקה והמשך ייצוגה למרות האזהרות מהווים התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. לבסוף, ביטל בית המשפט הוראה בגזר הדין של בית המשפט המחוזי שהציעה למשיבה אפשרות להימנע ממאסר על תנאי אם תתפטר מייצוג אחיה בתוך תקופה מסוימת. במקום זאת, בית הדין המשמעתי אד-הוק הטיל חודשיים מאסר על תנאי, תקף לשנתיים, וביטל את עונש האזהרה. המשיבה הורשעה גם בעבירות הנוספות בהן זוכתה על ידי בית המשפט המחוזי.