עפ"ג 48097-06-22

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט למתח שבין חופש הביטוי לבין הביטחון הלאומי, והדגיש כי לא כל צורות הביטוי מוגנות בחוק, ובפרט אלה המסיתות לטרור או תומכות בארגוני טרור. החוק נועד לשמור על שלום הציבור והסדר החברתי באמצעות איסור על התבטאויות העלולות לקדם פעילות טרור. המערער במקרה זה הורשע בהפצת חומרי תמיכה בחזבאללה ובחמאס במשך מספר שנים ברשתות החברתיות, ובכך הגדיל את פוטנציאל הפגיעה בשל נגישותן הנרחבת של פלטפורמות אלה. הנאשם טען כי לא הבין את חומרת מעשיו וייחס אותם בין היתר לתחושות אפליה, אך הביע חרטה לאחר מעצרו. למרות שהיה הסדר טיעון ראשוני, בית המשפט הכיר בצורך בעונש מרתיע והטיל עליו עונש מאסר. עם זאת, בהתחשב בהודאתו של המערער, בחרטה ובהיעדר עבר פלילי קודם, החליט ערכאת הערעור להפחית במעט את העונש מ-16 ל-12 חודשי מאסר. אכיפת עונשו כללה גם הנחיות ספציפיות בנוגע למעצרו והכרה בהצלחה החלקית של הערעור מטעמים מקלים.