רע"א 8263-07-25

תקציר

בסדר, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: רע"א 8263-07-25 פלוני נ' אלמוני (בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט צבי ויצמן)** **מבוא:** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה בקשה להגשת חוות דעת משלימה מטעם המבקשת. הדיון סובב סביב פרשנות תקנות סדר הדין האזרחי (תקסד"א) הנוגעות להגשת חוות דעת, ובפרט ההבחנה בין חוות דעת נגדית לחוות דעת משלימה. **העובדות הרלוונטיות:** 1. תביעה נזיקית בגין אירוע נפילה בפארק. 2. הצדדים הגישו תצהירי עדות ומוצגים. המבקשת צירפה לראיותיה חוות דעת מומחה בטיחות. 3. המשיב הגיש חוות דעת מומחה בתחום האופניים החשמליים והקורקינטים לאחר המועד להגשת ראיותיו. בית משפט קמא התיר את הגשתה, אך חייב את המשיב בהוצאות. 4. המבקשת ביקשה להגיש חוות דעת משלימה מטעמה, בנימוק שחוות דעת המשיב הוגשה באיחור ומתייחסת לחוות דעתה, ועל מנת לאזן את המצב ולאפשר התייחסות לטענות המומחה מטעם המשיב. 5. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשת להגשת חוות דעת משלימה, ונימק זאת בכך שתקנה 87 לתקסד"א אינה מאפשרת הגשת חוות דעת משלימות, וכי הדבר יגרור התדיינות מיותרת. 6. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר, צירפה חוות דעת משלימה וטענה כי תקנה 87(ט) כן מאפשרת הגשת חוות דעת משלימה. בית משפט קמא דחה גם בקשה זו. 7. הבקשה לרשות ערעור הוגשה על החלטת בית משפט קמא מיום 24.6.25. **ההכרעה המשפטית והעקרונות העומדים בבסיסה:** 1. **שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות:** * הלכה מושרשת קובעת כי החלטות הנוגעות להגשת חוות דעת משלימות הן החלטות דיוניות מובהקות, הנתונות לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית (בית משפט השלום במקרה זה). * ערכאת הערעור (בית המשפט המחוזי) תתערב בהחלטות דיוניות אלו רק במקרים חריגים. קביעה זו מבוססת על עקרונות של יעילות דיונית, קידום ההליך השיפוטי, והימנעות מ"גרירת רגליים" מיותרת. (ראו: רע"א 7390/16 אלין פנחס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ). 2. **הבחנה בין חוות דעת נגדית לחוות דעת משלימה – פרשנות תקנה 87 לתקסד"א:** * **חוות דעת נגדית:** התקנות מבחינות בין חוות דעת נגדית לחוות דעת משלימה. תקנות 87(ה) ו-87(ו) עוסקות בחוות דעת נגדית. תקנה 87(ה) קובעת את המועד להגשת חוות דעת על ידי בעל דין (בדרך כלל התובע), ותקנה 87(ו) קובעת את המועד להגשת חוות דעת נגדית על ידי בעל הדין שכנגד (בדרך כלל הנתבע). הפסיקה מדגישה כי מונח "בעל דין" אינו מוגבל לתובע או לנתבע באופן ספציפי, וניתן להגיש חוות דעת נגדית גם אם הנתבע הוא הראשון שהגיש חוות דעת. * **חוות דעת משלימה:** תקנה 87(ט) לתקסד"א עוסקת בחוות דעת משלימה. לשון התקנה קובעת כי "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט." * **הפרשנות המשפטית:** פסק הדין מבהיר כי חוות דעת משלימה היא חוות דעת המוגשת בתגובה לחוות דעת של הצד שכנגד. הגשתה של חוות דעת כזו נתונה לשיקול דעת בית המשפט. 3. **שיקולים למתן היתר להגשת חוות דעת משלימה:** * השיקול המרכזי בבחינת בקשה להגשת חוות דעת משלימה הוא **יעילות דיונית**. * בית המשפט ישקול האם הגשת חוות דעת משלימה **תחסוך זמן הוכחות** או **תספק הבהרות חיוניות** לדברי מומחה. (ראו: רע"א 7390/16 הנ"ל). * בנוסף, בית המשפט ישקול את **השלב הדיוני** בו מצוי ההליך ואת **השלכות מתן ההיתר** על ההליך כולו. (ראו: רע"א 5028/19 פלונית נ' משטרת ישראל). 4. **החלת העקרונות על המקרה הנדון:** * בית המשפט המחוזי קבע כי אין לראות בהגשת חוות דעת המשיב, גם אם הוגשה באיחור, כיוצרת יתרון דיוני למשיב, שכן המבקשת כבר מימשה את זכותה להגשת חוות דעת בהתאם לתקנה 87(ה). * לגבי בקשת המבקשת להגשת חוות דעת משלימה, בית המשפט אימץ את החלטת בית משפט השלום ודחה את הבקשה. הסיבה העיקרית לדחייה היא שהגשת חוות דעת משלימה בשלב זה, בסמוך למועד הוכחות שנקבע, עלולה **להאריך ולסרבל את הדיון שלא לצורך**. * בית המשפט הדגיש כי המבקשת **אינה מנועה מלחקור את המומחה מטעם המשיב** על חוות דעתו במהלך חקירתו הנגדית. בכך ניתן לספק את ההבהרות הנדרשות. כמו כן, בא כוחה של המבקשת יכול לשאול את המומחה מטעם המבקשת, במהלך עדותו, האם הוא מבקש להעיר או להגיב על חוות דעת המשיב, ללא צורך בהגשת חוות דעת משלימה נוספת. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** * פסק הדין מדגיש את **ההבחנה המפורשת והמהותית בין חוות דעת נגדית לחוות דעת משלימה** במסגרת תקנה 87 לתקסד"א. בעוד שהגשת חוות דעת נגדית מעוגנת באופן ברור יותר בנהלים, הגשת חוות דעת משלימה היא חריגה יותר ונתונה לשיקול דעת בית המשפט, המעמיד בראש סדר העדיפויות את היעילות הדיונית. * ההחלטה מציגה **פרקטיקה דיונית יעילה** כאשר היא מאפשרת לצדדים להציף שאלות או הבהרות בנוגע לחוות דעת הצד שכנגד במסגרת חקירת המומחה, ובכך לחסוך הליך נוסף של הגשת חוות דעת משלימה. זהו דגש על ניצול מיטבי של הליך ההוכחות הקיים. * פסק הדין מאשר מחדש את **היקף שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית** בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך, ומגביל את ההתערבות של ערכאת הערעור רק למקרים חריגים. **סוף דבר:** בקשת רשות הערעור נדחתה. ההחלטה של בית משפט השלום לדחות את הבקשה להגשת חוות דעת משלימה נמצאה כדין. החלטת עיכוב הביצוע שניתנה קודם לכן בטלה אף היא. לא נעשה צו להוצאות, נוכח התנהלות המשיב בבית משפט קמא.