ת"א 474/05

תקציר

הסכסוך בין אליר לגולדסיל, שתי חברות העוסקות בקבלנות בנייה, הגיע לבוררות לאחר שהתגלעו ביניהם חילוקי דעות בנוגע לפרויקט בנייה משותף. הבורר נתן פסק דין מפורט, בו החליט כי השותפות בפרויקט תפורק על ידי מכירת חלקות הקרקע עליהן תוכננה הבנייה וחלוקת התמורה. גולדסיל, הבעלים הרשום של החלקות, ביקש לבטל את פסק הבורר בטענה שהבורר חרג מסמכותו, פעל בניגוד לחוק והפר את תקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט דחה את כל טענותיו של גולדסיל ופסק לטובת אליר, ואישר את פסק הבורר. בית המשפט הדגיש את העילות המצומצמות לביטול פסקי בוררות ואת העיקרון של מתן עצמאות מרבית לבוררים. נפסק כי לבורר נתונה הסמכות להורות על פירוק השותפות ומכירת הקרקע, מה גם שהצדדים הסכימו לבוררות בכל הסכסוכים הקשורים לשותפות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי קביעתו של הבורר למכור את הקרקע כולה על מנת למקסם את שוויה הייתה סבירה ואינה מנוגדת לתקנת הציבור. טענותיו השונות האחרות של גולדסיל, לרבות אלה הנוגעות לזכויות תכנון, תשלומי מסים וסתירות עם פסיקות קודמות של בתי המשפט, נדחו אף הן. הבקשה לביטול פסק הבורר נדחתה, וגולדסיל חויב לשלם לאליר את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו.