ת"פ 8250/05

תקציר

אדם הורשע, על סמך הודאתו, בשורה של עבירות, בהן פריצה לרכב, גניבת רכב, הפרעה לשוטר וסיכון חיי אדם בתאונת דרכים. נגזרו עליו 40 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, חמש שנות פסילה מהוצאת רישיון נהיגה ושלוש שנות מאסר על תנאי. רישיונו של האדם נשלל, אך הוא לא הפקיד אותו כנדרש והמשיך לרצות את עונשו. מספר שנים לאחר מכן, הוא הגיש בקשה לחישוב תקופת הפסילה מיום שחרורו המוקדם או ממועד חזרתו להפקיד את רישיונו. עם זאת, מאחר שלא עמד בדרישות החוק, הורה בית המשפט להתחיל את תקופת הפסילה מיום הגשת בקשתו, ולהביא לסיומה במועד קצוב. החלטה זו התקבלה על בסיס הדין וההלכה הקיימים, המדגישים את חשיבות הפנמת תוצאותיה של הרשעה. בית המשפט דחה את הטענה כי אי הפקדת הרישיון האריכה את תקופת הפסילה, תוך הדגשת הצורך בעמידה בדרישות פרוצדורליות. כתוצאה מכך, הוטל על הפרט פסילה של חמש שנים מיום הגשת מועמדותו, שהסתיימה במועד נקוב בשנת 2018.